האם הגולשים מאמינים לבלוגרים?

ב-16 בנובמבר ייערך כנס וורדקאמפ 2008.

 

 

 

אני ארצה על אמינות נתפסת של בלוגים מתוך סדרת מחקרים שנערכו בשנתיים האחרונות. נעמוד על טיב האמון שרוחשים המשתמשים להמלצות שניתנות בסוגים השונים של בלוגים. למחקרים האלה נחשפתי במסגרת המחקר שאני עורך בנושא בלוגים באוניברסיטת בר אילן.

נקודות נוספות שאגע בהן בהרצאה:

  • המהפכה שחלה בענף התיירות בעקבות השימוש המסיבי בבלוגים.
  • האמינות הנתפסת של בלוגים בעיני "מכורים לאקטואליה" לעומת מקורות אחרים של חדשות ומידע.
  • על הסקאלה שבין המלצה אישית בעל פה לבין תקשורת שיווקית – היכן עומדים הבלוגים.
  • מה עובר על קוראי הבלוגים מבחינה מנטלית.
  • מהם היחסים המתקיימים בין בלוגרים באופן גלוי ובאופן סמוי.
  • האם הבלוג יזכה אי פעם לאמינות שמיוחסת היום להמלצה המסורתית בעל פה?

איך מתמודדים עם טרולים ? כלים ושיטות

לכולנו יצא להיתקל בצורה זו או אחרת בטרולים באינטרנט בהשתתפות בפורומים או בטוקבקים.

לאה כהן, שכותבת נפלא ומביאה חומרים מעניינים ומקוריים מהאינטרנט למפתחים מביאה את שלל העצות בבלוג של צוות טכנולוגיות אינטרנט של אורט.

לאה  מצטטת מהאתר של ג’ואל ספולסקי וג’ף אטווד שהפכו להיות הגורואים של הצוות בתחום של פיתוח לאינטרנט. בפודקאסט שהם ערכו באתר stackoverflow – שנועד למפתחי אינטרנט – הם דנו בנושא התייחסות לטרולים.

בין שלל העצות הטכנולוגיות הם מציעים לדוגמה לקנפג את השרת כדי שיגיב באיטיות וייתן הודעות Time out לטרול מאותה כתובת IP.

עצה אחרת שלהם שנויה במחלוקת לטעמי – כשמנהל פורום באתר של ספולסקי מוחק הודעה, ההודעה נראית כאילו היא עדיין באתר לבעל כתובת ה-IP שכתב אותה וכן לטווח כתובות ה-IP הקרובות אליה. הדבר בעייתי מאחר והוא יוצר מראה לא אחיד של הפורום למשתתפים השונים וייתכן ויהיו כאלה שאינם הטרול. מצד שני, טרולים דורשים התייחסות  חריגה.

בפוסט אפשר למצוא התייחסויות נוספות לשיטות לטיפול בטרולים.

אתר מהפכני ללימוד מתמטיקה באינטרנט

בתקופה האחרונה הצטברו אצלי דברים רבים לכתוב עליהם, אולם עומס העבודה יחד עם ההכנות לקורס  שהשנה אני מתחיל ללמד באוניברסיטת בר אילן יחד עם ההצעה לתזה ההולכת ונשלמת. כל אלה יחדיו משמשים תירוץ נאה לשקט היחסי שהשתרר בבלוג.

והנה לקראת השנה החדשה מהטור המצוין של נועה פרג מגלובס  קישור  לאתר מהפכני ללימוד מתמטיקה.

ניקח לדוגמה את התרגיל הבא:

Click Here to Evaluate the Integral

לי מאוד קשה להיזכר איך לפתור אותו.

אבל, אם ניגש לאתר של  Mathway

מבחינתי הוא פורץ דרך גם בהצגת מתמטיקה באינטרנט וגם באוטומטיות של התהליך, אפשר להריץ את התרגיל ולראות מהי הדרך לפתור אותו. באתר אפשר לכתוב כתיבה מתמטית של כל תרגיל שאתם מבקשים לפתור ותקבלו את הפתרון עם הסבר של כל השלבים בדרך אל הפתרון.

נכון, המקטרגים יפסלו את האתר על הסף, כי הפתרון מוגש  בשלמותו, אולם עצם העובדה שאנו רואים את הדרך, גם זו דרך ללמידה. לעקוב ולראות איך פותרים תרגילים.

הפרקים שיש כרגע באתר הם  בטריגו, אלגברה וחדוו"א.

האפשרות ללמוד מתמטיקה באינטרנט מתרחבת באופן משמעותי באמצעות "דרך המתמטיקה".

 

העתיד הרחוק יותר – שנת 2020

הפוסט האחרון עסק בעתיד הקרוב הממשמש ובא.

בטרם נפנה לעסוק בעתיד הרחוק במושגי עולם המחשוב – שנת 2020, כדאי להזכר בנבואות טכנולוגיות של הגדולים בתחום:

 

         "640K ought to be enough for anybody."
    Bill Gates, 1981 

         "There is no reason anyone would want a computer in their home."
    Ken Olson, president, chairman and founder of Digital Equipment Corp., 1977

 

אנחנו חיים במציאות של התפתחות טכנולוגית מואצת כמעט בכל תחום. תחום החינוך לא בהכרח ממהר לאמץ טכנולוגיות חדשות, וכך תלמידים שנולדים לתוך עולם של טכנולוגיה מתקדמת מוצאים את עצמם מול מורים שלא תמיד מכירים את אותן טכנולוגיות, לא כל שכן משתמשים בהן. על מערכת החינוך לבחון את עצמה לנוח מצב זה, ולהבין כיצד לבחור בטכנולוגיות שישרתו את מטרות החינוך, וכיצד לרתום את הטכנולוגיה על מנת שתשביח את התחום החשוב הזה.

השאלה הבסיסית היא אם אנשים צעירים צריכים להתנגד לטכנולוגיות חדשות או לסמוך עליהן. בהתחלה הטכנולוגיה היחידה שהכירו בבית הספר הייתה לוח וגיר, קסת ודיו. אחר כך הגיעו פיתוחים מתקדמים, בשעתם, כגון עיפרון ומחק, עט כדורי ומעבד תמלילים. בין השאר נשאלת השאלה מי או מה בעצם אמור להיבחן? אם בעבר בחנו ילדים בכתיבה תמה בציפורן ודיו, מעבד התמלילים די דחק את רגליו של מקצוע הלימוד הזה. וכיום – מי נבחן? האדם? האדם והכלים? או השימוש של האדם בכלים?

אילו מיומנויות על מחנכים לפתוח? – מיומנויות של אינטרפרטציה וזרימת מידע, או שמא מיומנויות של ריפלקציה באמצעות מידע?

והיכן בעצם נעשית עבודת המחנך? – בעבודה עם התלמיד, או בכלים שצריך ללמוד כדי לתמוך בתלמיד? מבחינת מערכת החינוך, נראה לנו כי נחוצים קונספטים חדשים של יצירתיות ומקוריות וגישות חדשות לנושא הלמידה עם הכלים שיהיו באותה תקופה.

 

Daanen & Facer  מציגים כמה תרחישים של חידושים טכנולוגיים שאפשרי כי יהיו נפוצים עד שנת 2020, ומצביעים על כמה דילמות שיעלו בתחום החינוך בעקבות זאת:

 

סביבה חכמה

הטכנולוגיה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום, ומעורבת בכל היבט סביבנו: רחובות העיר, בניינים ואוטובוסים. טכנולוגיות אלו מתקשרות זו עם זו וגם עם חיישנים המוטמעים בבגדים שלנו. כתוצאה מכך, הסביבה שלך יכולה לתקשר איתך ולדעת עליך הכול – היכן אתה נמצא, איך אתה מרגיש, מה עשית, ומה אתה עשוי לרצות.

פיתוח הסביבה החכמה מתייחס ליחסים בין מרחב להתנהגות אנושית. יש בכך פוטנציאל להגדלת הגמישות, וכך שאפשר לעצב את הסביבה החינוכית במגוון דרכים ובזמנים שונים, כך שיתאימו לצרכים השונים במרחב. את המוסד החינוכי שבו אנחנו מלמדים ומארגנים הוראה ולמידה – כיום: בית הספר – אפשר לראות כסביבה המשתנה בלא הרף. דוגמה: מורים שאינם בהכרח אנשים מבוגרים.

 

"אבק חכם"

כבר היום קיים פיתוח של פרויקט ושמו Smart Dust. פרויקט זה בוחן את האפשרות לפתח מחשבים שהם קטנים דיים כדי שבעצם ירחפו סביבנו כמו אבק ויוכלו ליצור רשתות של חיישנים בכל מקום.

כשהאבק החכם הזה ירחף סביבנו, איזו משמעות תהיה להליכה לבית הספר כדי ללמוד?

 

"ה-רשת"

הכול מחובר לכל דבר באמצעות "ה-רשת". אינטרנט, טלפון וטלוויזיה כבר אינם קיימים, אלא ישות אחת, מעין "שמיכה אלחוטית" שתאפשר גישה לכל ערוצי התקשורת, גם באזורים המרוחקים.

גם בתרחיש זה, של רשתות אינטגרטיביות שמקושרות לסביבות חכמות, עולה השאלה היפה בית הספר צריך להיות.

 

בעבר, בתי ספר, אוניברסיטאות ומוסדות לימוד אחרים התפתחו סביב מקורות מידע, כגון ספריות ומעבדות. אם אפשר להגיע למידע מכל מקום, אם סימולציות וניסויים יכולים להתבצע בכל מקום, אם אינטראקציה "אנושית" אפשר לחוות גם בצורה וירטואלית – היכן צריכה להתבצע הלמידה? מהו המקום הטוב ביותר לשם כך?

 

הטכנולוגיה בשנת 2020, כך על פי דאנן ופייסר, יאפשרו פיתוח של יחסים בין המשתמש לתוכנה, מה שיכול להציע גישה חדשה להוראה ולמידה. אם בעבר ההשכלה הייתה מנת חלקם של בעלי האמצעים, שיכלו להרשות לעצמם שימוש בטכנולוגיות ובמתקנים המתאימים, בעתיד זה יהיה אפשרי לכל אחד להטעין רעיונות, סרטוטים והערות, ולראות סימולציה של הפעולה של רעיונות אלו.

 

"לייף ריקורדר"

אחסון מידע ייעשה כל כך זול וזמין, עד שאדם יוכל להקליט את כל חייו באיכות של DVD. האחסון יהיה גם זמין ברשת בצורה כל כך נוחה, עד שדאגות בנושא גיבויים וקריסות דיסק יהפכו לנחלת העבר. ה"לייף-ריקורדר" יותקן על מסגרת המשקפיים, ויאפשר לאדם להקליט כל אודיו-ויזו'אל של כל שנייה מחייו, ולשחזר זאת באמצעות מנועי חיפוש מבוססי תמונה, וידאו או טקסט מכל מקום שבו הוא נמצא. בדרך זו אפשר למצוא, למשל, מאמר שקראת אפילו אם כל מה שאתה זוכר מקריאתו זה היום שבו קראת אותו, וגם למצוא את המפתחות שאבדו לך. ה"לייף-ריקורדר" הוא בעצם הזיכרון החיצוני שלך. 

היכולת להקליט ולאחזר כל ניסוי מעלה את השאלה מהי מטרתו של החינוך ומה התפקיד שלו אם כל המידע – מעובדות ועד מיומנויות – נגיש כל כך?

אילו מיומנויות נצטרך ללמוד בעתיד? האם היכולת לעבד מידע תיעשה המטרה החשובה ביותר בחינוך? האם הפיתוח של חיפוש מורכב וטכניקות שמירה של מידע ישן ייעשו "הבסיס החדש" של החינוך?

 

אבטחת מידע

בשנת 2020, האבטחה הדיגיטלית תהיה הרבה יותר משוכללת וקשה לזיוף מהיום, אך היא תורגש הרבה פחות. המאפיין העיקרי שלה יהיה היעדר-נראוּת. המערכת תדע במה ובמי אפשר לבטוח ולאיזה אדם אסור לאפשר גישה בשום אופן. הזהות במחשב תהיה קשורה באופן אישי לאדם ולמאפיינים הביומטריים שלו.

אבטחה היא תחום שמעסיק את כל מי שמשתמש ברשתות מחשבים. כיום היא בעיקר מבוסס על פייר-וול. התוצאה האי ששיתופיות היא לעתים קשה או אפילו בלתי אפשרית כשמדובר בגישה ממרחק למידע או למאגר נתונים. האבטחה העתידית תשנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו יכולים כיום לחלוק מידע ולשתף פעולה עם אחרים. יהיו הרבה יותר אינטראקציות עם אנשים באמצעות המחשב, הרבה יותר יישומים, וברמת אבטחה הרבה יותר גבוהה. במקום לזכור עשרים דרכים שונות להתקשר למידע רק כדי לגלות שהרשת שאליה אתה מתחבר אינה מאפשרת לך לקרוא את הדואר האלקטרוני שלך בקו מאובטח, תוכל להיכנס לתיקיות, מידע או שירותים באמצעות העובדה שהמערכת יודעת מי אתה ומכירה את ההיסטוריה שלך ושל ההרשאות שלך. זאת בזכות העובדה שאתה מזוהה באמצעות המבנה ביומטרי האישי שלך. באותו זמן, תוכל להיכנס למידע ולעבוד בכל מקום שנוח לך, שהרי אתה מזוהה מכל מקום.

 

בעיות אבטחה כיום משמשות הרבה פעמים כתירוץ או עילה לכך שאי אפשר להשתמש באינטרנט ובמחשבים בתחום החינוך. דוגמות: אי אפשר לשים ברשת גרסאות של מבחנים; צריך להיזהר מלהכניס ילדים לרשתות חברתיות, שמא יפגשו באנשים הלא נכונים.

אם אפשר להגן על ילדים באינטרנט באמצעות הגבלת הגלישה למרחב "ילדים בלבד", מתי הם יוכלו לפתח "כישורים חברתיים דיגיטליים"? אם אפשר לנהל את הגישה של ילדים למידע באמצעות נתונים ביומטריים, איזו בעלות או פיקוח אנחנו צריכים להציע לילדים על המידע הזה?

Jogli שירות מוסיקה מלהיב שמבוסס על האינטרנט

Jogli מנוע חיפוש למוסיקה שיודע להציג את השירים לפי האלבומים שלהם יחד עם מילות השיר (כשהוא מוצא אותן) ובעיקר – לנגן אותם.

השירות כולו מבוסס על השירים שנמצאים באינטרנט לרוב  ביוטיוב.

בהרשמה פשוטה לאתר אפשר ליצור רשימות השמעה  ולהוסיף שירים לרשימת הפייבוריט

החדשנות של השירות שהוא למעשה משתמש באינטרנט כפלטפורמה.

מה צופן בחובו העתיד הקרוב והרחוק

 

במפגש מו"ח האחרון נשאתי דברים על האתגרים הצפויים לנו בעתיד הקרוב והרחוק. טרם יצא לי לסכם את התרשמותי מהכנס, אולם לטעמי היה אחד המפגשים היותר מוצלחים ומלמדים שהיו בתקופה האחרונה. סיקור יותר מפורט אפשר למצוא בבלוג המצוין של ג'יי.

 

ההרצאה שלי עסקה באתגרים ובמגמות העתידיות של הטכנולוגיה והאינטרנט שבסופו של דבר ישפיעו על החינוך.

 

הבעיה עם תחזיות בתחום הטכנולוגיה שהן לא תמיד קולעות. וזה קורה לכולם:

 

         "I think there is a world market for maybe five computers."   
 Thomas Watson, chairman of IBM, 1943

         "640K ought to be enough for anybody."
    Bill Gates, 1981 

         "There is no reason anyone would want a computer in their home."
    Ken Olson, president, chairman and founder of Digital Equipment Corp., 1977

העתיד הקרוב – חמש השנים הבאות

כיום כשאנחנו מדברים על שימוש בכלי אינטרנט מתקדמים בחינוך, בדגש על ווב 2.0 ותוכן גולשים, אנו מתכוונים בעיקר לשיתוף ויצירה קולקטיבית של ידע, והקמה של רשתות ידע. האפשרות ליצור קשר עם אנשים באמצעות הרשת, התקשוב החברתי ורשתות חברתיות נעשים הרבה יותר נוחים – ולכן גם יותר נפוצים – בזכות יכולת הגישה בגל זמן ומכל מקום באמצעות רשתות אלחוטיות.

 

דוח HORIZON 2008 (קובץ PDF) מציג מגמות עתידיות בשילוב מחשבים בהוראה ולמידה (הוא מתמקד בתחום האקדמיה) מציין את הטכנולוגיות והאמצעים הטכנולוגיים שצפויים להיות נפוצים בשדה החינוך בטווח הזמן שבין ההווה לעתיד המידי:

  1. יצירת וידאו – בקלות ובפשטות כך שכמעט כל אחד יוכל לעשות זאת. כולל צילום, עריכה והעלאה לאינטרנט.
  2. כלים שיתופיים נוחים ופשוטים.
  3. ניידות.
  4. מאש-אפ.
  5. אינטליגנציה קולקטיבית (חוכמת ההמונים).
  6. רשתות חברתיות המבוססות על אנשים ולא על תוכן.

 

כל האמצעים האלה כבר קיימים באינטרנט וגולשים משתמשים בהם לצרכים רבים, בעיקר צרכים חברתיים ומסחריים. בתחום החינוך, יש להניח, יארך מעט הזמן עד שהם יהיו נפוצים כמו בתחום הפנאי והעסקים. מכל מקום, שני אמצעים שכבר משמשים כיום באקדמיה (בתי הספר באופן כללי מאמצים טכנולוגיות שנה-שנתיים לאחר האקדמיה) הם יצירת קטעי וידאו והעלאתם לאינטרנט וכן רשתות של שיתוף פעולה.

 

ברור לנו שהשינויים הטכנולוגיים ישפיעו בדרך זו או אחרת על ההוראה, הלמידה והיצירתיות בשנים הקרובות. אנחנו מקווים כי ההשפעה תהיה חיובית ותסייע לקדם את התלמידים ואת המורים להישגים, לרכישת ידע ולהנאה מכך.

 

בעתיד הקרוב אפשר לזהות כמה מגמות עיקריות, ואלה הן:

 

השימוש המתרחב בווב 2.0 ורשתות חברתיות – הכלים שמאפשרים יצירה משותפת, מאש-אפ, רמיקס ואפשרות לפרסום עצמי מידי משפיעים השפעה גדולה.. אם ניקח את כל אלה ביחד, השימוש הגדל בטכנולוגיות אלו בוחן שינוי קבוע בדרך המחקר וההוראה.  לדוגמה: מורה שמכין מערך שיעור או תלמיד שמכין עבודה יכולים ליצור מאש-אפ ותצוגה ויזואלית מתוחכמת, שמוסיפה לגוף הידע בדרכים מגוונות.

 

הדרך שבה אנו עובדים – שיתופיות ותקשורת מעורבת ככל שהגבולות מתעמעמים והגלובליזציה מתרחבת. המגמה הזאת יכולה להשפיע באופן ניכר על הלמידה וליצור אפשרויות חדשות. עם הזמינות הגדלה של כלים שמאפשרים לתקשר עם לומדים וחוקרים ברחבי העולם – שיתופיות מקוונת, כלי רשתות חברתיות, טלפונים ניידים, סקייפ – ילך ויגדל מספר הקורסים המקוונים שבהם סטודנטים ותלמידים מרחבי העולם נפגשים און-ליין. מספר שיתופי הפעולה בין כיתות באזורים שונים בעולם יגדל גם הוא.

 

גישה נוחה – הגישה למידע נעשית יותר ויותר נוחה. קוראי ספרים אלקטרוניים כדוגמת "קינדל" של אמזון והאיי-פון של אפל מאפשרים לשאת כמות עצומה של מידע באריזה קטנה. שומה על המגמה הזאת להשפיע על כובד הילקוט של התלמיד ועל המרחק שעליו לעשות כדי להגיע למקום הלימודים (היום עוד קוראים לכך "בית ספר").

 

הפער  – בין הסטודנטים והתלמידים, שנוטים לאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות, לבין המורים והמרצים, שפחות ממהרים לעשות זאת, עלול לגדול יותר ויותר.

 

רשתות חברתיות משוכללות – הכלים והמגמות השולטים היום באינטרנט רק הולכים ומשתכללים. בעתיד הקרוב סביר להניח שהכלים שמאפשרים לנו קשרים חברתיים יחשפו מידע בדרכים חדשות לגמרי, מה שיעשיר את הרשתות.

 

תלת-ממד – כיום עובדים במרץ על פיתוחים של כלי אנימציה מבוססי-וקטור המאפשרים ייצוג פשוט של תלת-ממד. פיתוח כזה יכול לקבל מקום של כבוד במעבדות וירטואליות, בהדגמות כיתתיות ובהמחשות של נושאים בתחום המדעים, ובעצם בכל תחום שהוא.

 

בפוסט הבא אגע בעתיד היותר רחוק.

 

לינוקס כן בבית ספרנו (בתנאים מגבילים)

הפוסט הנצפה ביותר בבלוג עד היום הוא הפוסט שנקרא – לינוקס (עדיין) לא בבית ספרנו. לפוסט יש נכון לכתיבת שורות אלו 21,452 צפיות. הוא גם עורר סערה בכל מיני מפגשים ארעיים שהיו לי עם אנשי קהילת הקוד הפתוח.

אז מה השתנה מאז ועד היום? – בבתי הספר למעשה לא הרבה, ובעולם הקוד הפתוח לטעמי השתנה הרבה..

בית הספר נשאר אותו מוסד עני וחסר אמצעים, ובעיקר חסר אנשי מקצוע בתחום התשתיות שמסוגל לטפל באופן מקיף ובהתאם לסטנדרטים הנהוגים בעולם –  בדגש על עולם ההייטק.  נכון, אני חייב לסייג את דבריי ולומר שיש יוצאים מן הכלל. אבל אם ניקח לדוגמה את שכבת בתי הספר היסודיים, שם המצב עגום הרבה יותר מבחינת זמינות אנשי מקצוע רלוונטיים. זאת לעומת בתי הספר העל יסודיים, ששם המצב מעט יותר טוב. אמנם יש רשויות מקומיות שמקצות אנשי מקצוע מטעם העירייה שנותנים שירות לבתי הספר, אבל מדובר בטיפה בים של צרכים.

צרפו למצב העגום שתואר עד עתה גם את מצב המחשוב בבתי הספר: מחשבים מעטים, מיושנים, שנמצאים בעיקר במעבדות המחשבים.

קחו גם את המורים: המטרה העיקרית שלהם בבית הספר התיכון הוא הבגרות, מה שלמעשה מסיר מסדר היום כל אופציה ללימוד כזה או אחר מעבר לשינון והכנה לבחינה. מהבחינה הזאת המצב שפיר יותר בבתי הספר היסודיים, שכן שם יש יותר נכונות להתנסות בלמידה באמצעות מחשבים.

בנוסף על כך לצערי חלק גדול מהמורים חסרים את הכישורים (הנרכשים) לעבודה בסביבה מתוקשבת.

ומה בתחום הקוד הפתוח?

בתחום הזה אנו עדים לפריחתן של אפליקציות קוד פתוח בתחום הלמידה. בשבועות האחרונים התקנתי אצלנו להתנסויות שרת Moodle, wordpress mu שמבוסס על בלוגלי של חנית כהן אלעד זלמונס ותום סלע (ממליץ בחום על  הסביבה, בעיקר בזכות השירות) שם תוכלו למצוא את הבלוג של צוות האינטרנט של אורט.  מי שעוקב אחר הבלוג הזה  יראה כי אנו עושים סיבוב שני עם מערכת הבלוגים.וכאן אני מגיע לבעיה בנושא הלינוקס.

אני חסיד של חברות קטנות – לתת צ'אנס לחברות בתחילת הדרך ולאפשר להן לצבור לקוחות, תקראו לזה אג'נדה חברתית, אם תרצו. בעולם הקוד הפתוח יש המון חברות קטנות, ובכל זאת הביקוש עולה על ההיצע. זה בא לידי ביטוי במחירים הגבוהים שחברות מבקשות בעבור השירותים שלהן, וב… בתחלופת מאוד גדולה של אנשים, מה שפוגע בסופו של דבר בשירות שאני כלקוח מקבל.

אפליקציות הקוד הפתוח הגיעו לבשלות הן מבחינת התיעוד הרב היחסית – שנובע בין השאר ממספר גדל והולך של התקנות (ע"ע moodle); והן מבחינת יציבות המערכות והתמיכה שלהן בעברית – דברים שהם מאוד משמעותיים בכל חברה ובעולם, ובבית הספר על אחת כמה וכמה. חשבו רק לרגע על הסיטואציה שכיתה מגיעה למעבדת מחשבים פעם בשבוע, ובדיוק בשעה הזו המערכת אינה זמינה: הכיתה פספסה הן את התוכן, והן את המפגש עם המורה.– נכון, בשביל זה יש אינטרנט, ואפשר להשלים את השיעור מחוץ לשעות הלימודים – זה בעצמו שווה פוסט נפרד שידון במוטיבציה של מורים ובפער הדיגטלי ההולך ומתרחב בין הפריפריה למרכז, אך על כך כאמור בפוסט נפרד.

ומכאן אני מגיע לסייגים של הפעלת תשתיות קוד פתוח  בבית הספר בצורה מיטבית.

את האפליקציות יש להפעיל כשירות, ולא כהתקנה מקומית בבתי הספר. לפחות עד שיהיו אנשי תמיכה כחלק אינטגרלי מצוות בית הספר, כמו בבית הספר בליך ברמת גן.  גם אחרי שיהיו אנשי תמיכה שמכירים את עולם הקוד הפתוח, עדיין הייתי ממליץ לצרוך את אפליקציות הלמידה מרחוק כשירות, ולא כהתקנה בבית הספר.

פוסט חשוב ומומלץ בנושא סוגי זכויות יוצרים

רון אלמוג בעל אימפריית הבלוגים – בין  חינם לחופשי, בין חוק למשפט ובין בלוגר לפליקר, כתב פוסט חשוב להבהרת הנושא זכויות יוצרים מסוג Creative Commons.

בפוסט יש הסבר בהיר וממצה מה זה קריאייטיב קומונס וכיצד אפשר להשתמש בהם. וכך רון כותב:

"יש 4 תנאים בסיסיים כאלה, שהשילובים שלהם יוצרים 11 רישיונות (רק 6 העיקריים אפשריים בפליקר):

1.      ייחוס (Attribution) – לתת קרדיט ליוצר.

2.      בלי שימושים מסחריים  (Noncommercial).

3.      בלי יצירות נגזרות (No Derivative Works) – אסור לשנות את התמונה (לגזור, לשנות צבעים, להוסיף אלמנטים וכו').

4.      שיתוף ברישיון זהה (Share Alike) – יצירות נגזרות צריכות להיות תחת אותו רישיון של היצירה המקורית.

אז הנה תמונה שווה של רון (אני מקווה כי על פי הקרדיט המתאים)

 

קרדיט – רון אלמוגmmmmmm : cc-by 2.0

שווה לעקוב אחר הבלוגים של רון. אנחנו עוד נשמע עליו רבות.

 

באותו הקשר כדאי להזכיר את היוזמה של סוזן צעירי מהדמויות הפעלתניות בעולם הרשתות החברתיות בחינוך, שיזמה גם את ישראפיק, אתר לשיתוף תמונות בחינוך.

* * *

ב-2 וב-3 ביולי אנו מארחים את כנס מו"ח (מחשבים וחינוך) במרכז הפיתוח של אורט. במסגרת הכנס יהיו הרצאות על e-learning  בתעשייה מפי גדעון זיילר שנבחר לא מכבר ל-1 מ-10 הצעירים המובילים על ידי המגזין Training (ברכות לגדעון, שכבר מגיע רחוק). עוד ירצו ד"ר ענת שמלא על למידה מרחוק באקדמיה וד"ר ישע סיון –  על עולמות וירטואליים.

היום השני של הכנס יוקדש לסדנאות ולהתנסות ב- Moodle, WordPress וויקי.

פרטים על הכנס אפשר למצוא בארוע בפייסבוק.

 

 

רשימות דירוג

אני מאוד אוהב רשימות. רשימות דירוג.   בעיקר כשיש בהם 2 דברים מרכזיים : 1 מחדשים לי  במידע שלא ידעתי עד כה. 2. הבחירה ברשימה מנומקת או לפחות ברורה למראית עין.

בנושא הזה מומלץ בחום לקרוא את הביקורת המושחזת של יובל דרור על הרשימות בדהמרקר. רשימה מומלצת אחרת היא 25 הבלוגים הנבחרים של אורי קציר ב"אפלטון"

במסגרת התכנון של מערכת ניהול התוכן החדשה שאנו בונים אני מחפש כל הזמן תוכנות ושירותים שמתאימים לחינוך ואפשר "לאמץ" אותם ולהכניסם כשירות במערכת ניהול התוכן.

טל בר מעוז, שלחה את הקישור ל-100 הכלים האינטרנטיים לשנת 2008. הפתיע אותי למצוא את דלישס ושועל האש ככלים המומלצים, ונאמן לכלל מספר 2 של רשימות חיפשתי ומצאתי את ההסבר לבחירה בכלים הללו.

10 הגדולים על פי הרשימה:

1.      דלישס

2.      שועל אש

3.      Google reader

4.      Skype

5.      Google Search

6.      WordPress

7.      Gmail

8.      Audacity

9.      Blogger

10. Google Docs

רשימות נוספות של כלים לתחום החינוך:

1.      Best of the Web: My Most Useful Tools

2.      A Free Learning Tool for Every Learning Problem?  

***

טוויטר צובר קהל משתמשים וההייפ סביבו גדל, בעת האחרונה חזרתי לעדכן (טוב, יהיה מדויק לומר התחלתי לעדכן) בעיקר בקישורים מעניינים שאני נתקל בהם ואינם מצדיקים פוסט. אתם מוזמנים לעקוב – http://twitter.com/sgreenbe         

הדור הבא של מערכות ניהול תוכן – אינטגרציה של תכנים באינטרנט – mashup

 

אחד התהליכים שצוברים תאוצה בתקופה האחרונה הוא אינטגרציה של תוכן ממקורות שונים, או בשמו הידוע – mashup. המאש-אפים הידועים והפופולאריים עד כה הם שילובים של תכנים על מפות. הדוגמות הבולטות הן Yahoo pipes,  Twittervision  או המפות של פליקר (אני חיפשתי כלניות – Anemone  ומצאתי את הכלנית הזו בבריטניה).

 

                                             http://www.flickr.com/photos/21222992@N00/125042241

 

 

יצירת מאש-אפ בכלי ניהול תוכן

בימים אלו אנו מתכננים את הגרסה הבאה של מערכת ניהול התוכן שלנו – הכליקיט. הייחוד של הגרסה הבאה הוא ביכולת שלה ליצור מאש-אפ. בהתחלה בצורה פשוטה, ובהמשך – להגיע ליכולות מורכבות של אינטגרציה של תוכן.

הגענו למסקנה ש"אם אינך יכול להביס אותו – הצטרף אליו".

למה הכוונה? –

האינטרנט שוצף וגועש עם פיתוחים חדשים, מדי יום אנחנו מתבשרים על חידושים ברמות שונות. אנחנו החלטנו לאפשר למשתמשים שלנו להביא כל חידוש שהם רוצים מהאינטרנט אל מערכת ניהול התוכן, ולמעשה להציג את התכנים מכל המערכות השונות במסך אחד. החיסרון כמובן הוא ריבוי מערכות הניהול, אבל זו בעיה של המשתמשים שבחרו להשתמש באותן מערכות ניהול.

היתרון, לעומת זאת, הוא העושר, האפשרויות להתפתחות והיכולות ליצור שילובים חדשים או רי-מיקסים של תכנים קיימים לשימוש קהל היעד של התוכן.

 

מאש-אפ בחינוך

דוח הורייזון 2008 (קובץ PDF)  גם הוא מציין את המאש=אפ כאחד הגורמים שהולכים להשפיע על  מערכות החינוך וההשכלה בטווח של 2-3  השנים הקרובות.

הכוח של המאש-אפ בחינוך מתבסס על האפשרות להגיע למסקנות חדשות וקשרים חדשים, שמתבססים על כמות גדולה מאוד של מידע.

 

מאש-אפים יצירתיים

דוגמה למאש-אפ יצירתי מוצלח הוא תחרות של סרטוני  וידאו פארודיים באוניברסיטת פן (אני אהבתי את הרי-מיקס שעשו ל"מכסחי השדים").

 

ב-Programmableweb אפשר למצוא כבר 3,046 מאש-אפים רשומים, והם מוסיפים לרשימה שלהם כ-3 מאש-אפים ביום.

המא-שפים הפופולריים ביותר נכון לזמן כתיבת הפוסט:

 

 

 

מאש-אפ ככלי לביטוי יצירתיות

Dapper הוא סטארט-אפ ישראלי  שמאפשר לקחת כמעט כל אתר וליצור ממנו קובץ XML לשילוב כמאש-אפ במקומות שתרצו. אני משער שלא תוכלו להציג את המידע באינטרנט, אבל בכלים לשימוש אישי כמו igoogle  ודומיו לא תהיה בעיה.

 

כשאני עוסק בנושא אני חש כי אני נמצא רק בתחילת הדרך, ולעתים איני מצליח להבין את מלוא הפוטנציאל הטמון בכל עולם המאש-אפ. מצד שני, כשנותנים כלים לאנשים יצירתיים –השמים הם הגבול, וכך אני תופס את המאש-אפ.