מה צופן בחובו העתיד הקרוב והרחוק

 

במפגש מו"ח האחרון נשאתי דברים על האתגרים הצפויים לנו בעתיד הקרוב והרחוק. טרם יצא לי לסכם את התרשמותי מהכנס, אולם לטעמי היה אחד המפגשים היותר מוצלחים ומלמדים שהיו בתקופה האחרונה. סיקור יותר מפורט אפשר למצוא בבלוג המצוין של ג'יי.

 

ההרצאה שלי עסקה באתגרים ובמגמות העתידיות של הטכנולוגיה והאינטרנט שבסופו של דבר ישפיעו על החינוך.

 

הבעיה עם תחזיות בתחום הטכנולוגיה שהן לא תמיד קולעות. וזה קורה לכולם:

 

         "I think there is a world market for maybe five computers."   
 Thomas Watson, chairman of IBM, 1943

         "640K ought to be enough for anybody."
    Bill Gates, 1981 

         "There is no reason anyone would want a computer in their home."
    Ken Olson, president, chairman and founder of Digital Equipment Corp., 1977

העתיד הקרוב – חמש השנים הבאות

כיום כשאנחנו מדברים על שימוש בכלי אינטרנט מתקדמים בחינוך, בדגש על ווב 2.0 ותוכן גולשים, אנו מתכוונים בעיקר לשיתוף ויצירה קולקטיבית של ידע, והקמה של רשתות ידע. האפשרות ליצור קשר עם אנשים באמצעות הרשת, התקשוב החברתי ורשתות חברתיות נעשים הרבה יותר נוחים – ולכן גם יותר נפוצים – בזכות יכולת הגישה בגל זמן ומכל מקום באמצעות רשתות אלחוטיות.

 

דוח HORIZON 2008 (קובץ PDF) מציג מגמות עתידיות בשילוב מחשבים בהוראה ולמידה (הוא מתמקד בתחום האקדמיה) מציין את הטכנולוגיות והאמצעים הטכנולוגיים שצפויים להיות נפוצים בשדה החינוך בטווח הזמן שבין ההווה לעתיד המידי:

  1. יצירת וידאו – בקלות ובפשטות כך שכמעט כל אחד יוכל לעשות זאת. כולל צילום, עריכה והעלאה לאינטרנט.
  2. כלים שיתופיים נוחים ופשוטים.
  3. ניידות.
  4. מאש-אפ.
  5. אינטליגנציה קולקטיבית (חוכמת ההמונים).
  6. רשתות חברתיות המבוססות על אנשים ולא על תוכן.

 

כל האמצעים האלה כבר קיימים באינטרנט וגולשים משתמשים בהם לצרכים רבים, בעיקר צרכים חברתיים ומסחריים. בתחום החינוך, יש להניח, יארך מעט הזמן עד שהם יהיו נפוצים כמו בתחום הפנאי והעסקים. מכל מקום, שני אמצעים שכבר משמשים כיום באקדמיה (בתי הספר באופן כללי מאמצים טכנולוגיות שנה-שנתיים לאחר האקדמיה) הם יצירת קטעי וידאו והעלאתם לאינטרנט וכן רשתות של שיתוף פעולה.

 

ברור לנו שהשינויים הטכנולוגיים ישפיעו בדרך זו או אחרת על ההוראה, הלמידה והיצירתיות בשנים הקרובות. אנחנו מקווים כי ההשפעה תהיה חיובית ותסייע לקדם את התלמידים ואת המורים להישגים, לרכישת ידע ולהנאה מכך.

 

בעתיד הקרוב אפשר לזהות כמה מגמות עיקריות, ואלה הן:

 

השימוש המתרחב בווב 2.0 ורשתות חברתיות – הכלים שמאפשרים יצירה משותפת, מאש-אפ, רמיקס ואפשרות לפרסום עצמי מידי משפיעים השפעה גדולה.. אם ניקח את כל אלה ביחד, השימוש הגדל בטכנולוגיות אלו בוחן שינוי קבוע בדרך המחקר וההוראה.  לדוגמה: מורה שמכין מערך שיעור או תלמיד שמכין עבודה יכולים ליצור מאש-אפ ותצוגה ויזואלית מתוחכמת, שמוסיפה לגוף הידע בדרכים מגוונות.

 

הדרך שבה אנו עובדים – שיתופיות ותקשורת מעורבת ככל שהגבולות מתעמעמים והגלובליזציה מתרחבת. המגמה הזאת יכולה להשפיע באופן ניכר על הלמידה וליצור אפשרויות חדשות. עם הזמינות הגדלה של כלים שמאפשרים לתקשר עם לומדים וחוקרים ברחבי העולם – שיתופיות מקוונת, כלי רשתות חברתיות, טלפונים ניידים, סקייפ – ילך ויגדל מספר הקורסים המקוונים שבהם סטודנטים ותלמידים מרחבי העולם נפגשים און-ליין. מספר שיתופי הפעולה בין כיתות באזורים שונים בעולם יגדל גם הוא.

 

גישה נוחה – הגישה למידע נעשית יותר ויותר נוחה. קוראי ספרים אלקטרוניים כדוגמת "קינדל" של אמזון והאיי-פון של אפל מאפשרים לשאת כמות עצומה של מידע באריזה קטנה. שומה על המגמה הזאת להשפיע על כובד הילקוט של התלמיד ועל המרחק שעליו לעשות כדי להגיע למקום הלימודים (היום עוד קוראים לכך "בית ספר").

 

הפער  – בין הסטודנטים והתלמידים, שנוטים לאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות, לבין המורים והמרצים, שפחות ממהרים לעשות זאת, עלול לגדול יותר ויותר.

 

רשתות חברתיות משוכללות – הכלים והמגמות השולטים היום באינטרנט רק הולכים ומשתכללים. בעתיד הקרוב סביר להניח שהכלים שמאפשרים לנו קשרים חברתיים יחשפו מידע בדרכים חדשות לגמרי, מה שיעשיר את הרשתות.

 

תלת-ממד – כיום עובדים במרץ על פיתוחים של כלי אנימציה מבוססי-וקטור המאפשרים ייצוג פשוט של תלת-ממד. פיתוח כזה יכול לקבל מקום של כבוד במעבדות וירטואליות, בהדגמות כיתתיות ובהמחשות של נושאים בתחום המדעים, ובעצם בכל תחום שהוא.

 

בפוסט הבא אגע בעתיד היותר רחוק.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אריק   ביום 17 ביולי 2008 בשעה 5:50

    לא ממש זוכר היכן קראתי ניתוח סוציולוגי של מגמות שימוש ברשת על פי גילאים. לטענת הכותב/ת כל מי שמעל גיל 35 שייך ל"פרה-היסטוריה" של הסייברספייס. מתחת לגיל 35 העולם אחר לגמרי.
    קראתי את הפוסט שלך, נסיתי לדמיין את המקום בו אני עובד, לא הצלחתי, כולל מרצה באוניברסיטה שהודיע לי חד משמעית שמה שקורה ברשת ממש לא רלוונטי מבחינת הספרות.

  • שרון   ביום 24 ביולי 2008 בשעה 21:51

    אני חיה פרהיסטורית?
    אני חושב שהמרצה לספרות טומן את ראשו בחול.
    הספרות משתנה והשיחה שמתנהלת ברשת משפיעה על הספרות.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*