הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר

הפוסט הנצפה ביותר בבלוג עד היום הוא הפוסט שנקרא – לינוקס (עדיין) לא בבית ספרנו. לפוסט יש נכון לכתיבת שורות אלו 21,452 צפיות. הוא גם עורר סערה בכל מיני מפגשים ארעיים שהיו לי עם אנשי קהילת הקוד הפתוח.

אז מה השתנה מאז ועד היום? – בבתי הספר למעשה לא הרבה, ובעולם הקוד הפתוח לטעמי השתנה הרבה..

בית הספר נשאר אותו מוסד עני וחסר אמצעים, ובעיקר חסר אנשי מקצוע בתחום התשתיות שמסוגל לטפל באופן מקיף ובהתאם לסטנדרטים הנהוגים בעולם –  בדגש על עולם ההייטק.  נכון, אני חייב לסייג את דבריי ולומר שיש יוצאים מן הכלל. אבל אם ניקח לדוגמה את שכבת בתי הספר היסודיים, שם המצב עגום הרבה יותר מבחינת זמינות אנשי מקצוע רלוונטיים. זאת לעומת בתי הספר העל יסודיים, ששם המצב מעט יותר טוב. אמנם יש רשויות מקומיות שמקצות אנשי מקצוע מטעם העירייה שנותנים שירות לבתי הספר, אבל מדובר בטיפה בים של צרכים.

צרפו למצב העגום שתואר עד עתה גם את מצב המחשוב בבתי הספר: מחשבים מעטים, מיושנים, שנמצאים בעיקר במעבדות המחשבים.

קחו גם את המורים: המטרה העיקרית שלהם בבית הספר התיכון הוא הבגרות, מה שלמעשה מסיר מסדר היום כל אופציה ללימוד כזה או אחר מעבר לשינון והכנה לבחינה. מהבחינה הזאת המצב שפיר יותר בבתי הספר היסודיים, שכן שם יש יותר נכונות להתנסות בלמידה באמצעות מחשבים.

בנוסף על כך לצערי חלק גדול מהמורים חסרים את הכישורים (הנרכשים) לעבודה בסביבה מתוקשבת.

ומה בתחום הקוד הפתוח?

בתחום הזה אנו עדים לפריחתן של אפליקציות קוד פתוח בתחום הלמידה. בשבועות האחרונים התקנתי אצלנו להתנסויות שרת Moodle, wordpress mu שמבוסס על בלוגלי של חנית כהן אלעד זלמונס ותום סלע (ממליץ בחום על  הסביבה, בעיקר בזכות השירות) שם תוכלו למצוא את הבלוג של צוות האינטרנט של אורט.  מי שעוקב אחר הבלוג הזה  יראה כי אנו עושים סיבוב שני עם מערכת הבלוגים.וכאן אני מגיע לבעיה בנושא הלינוקס.

אני חסיד של חברות קטנות – לתת צ'אנס לחברות בתחילת הדרך ולאפשר להן לצבור לקוחות, תקראו לזה אג'נדה חברתית, אם תרצו. בעולם הקוד הפתוח יש המון חברות קטנות, ובכל זאת הביקוש עולה על ההיצע. זה בא לידי ביטוי במחירים הגבוהים שחברות מבקשות בעבור השירותים שלהן, וב… בתחלופת מאוד גדולה של אנשים, מה שפוגע בסופו של דבר בשירות שאני כלקוח מקבל.

אפליקציות הקוד הפתוח הגיעו לבשלות הן מבחינת התיעוד הרב היחסית – שנובע בין השאר ממספר גדל והולך של התקנות (ע"ע moodle); והן מבחינת יציבות המערכות והתמיכה שלהן בעברית – דברים שהם מאוד משמעותיים בכל חברה ובעולם, ובבית הספר על אחת כמה וכמה. חשבו רק לרגע על הסיטואציה שכיתה מגיעה למעבדת מחשבים פעם בשבוע, ובדיוק בשעה הזו המערכת אינה זמינה: הכיתה פספסה הן את התוכן, והן את המפגש עם המורה.– נכון, בשביל זה יש אינטרנט, ואפשר להשלים את השיעור מחוץ לשעות הלימודים – זה בעצמו שווה פוסט נפרד שידון במוטיבציה של מורים ובפער הדיגטלי ההולך ומתרחב בין הפריפריה למרכז, אך על כך כאמור בפוסט נפרד.

ומכאן אני מגיע לסייגים של הפעלת תשתיות קוד פתוח  בבית הספר בצורה מיטבית.

את האפליקציות יש להפעיל כשירות, ולא כהתקנה מקומית בבתי הספר. לפחות עד שיהיו אנשי תמיכה כחלק אינטגרלי מצוות בית הספר, כמו בבית הספר בליך ברמת גן.  גם אחרי שיהיו אנשי תמיכה שמכירים את עולם הקוד הפתוח, עדיין הייתי ממליץ לצרוך את אפליקציות הלמידה מרחוק כשירות, ולא כהתקנה בבית הספר.