הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר

"תתביישו לכם. אתם עושים צחוק מהעבודה. אני ממליץ לכם בחום לתקן את כל הבלאגן שעשיתם, וזה לא יהיה יותר מדי קשה, מנסיון שלי. בכל מיקרה אם אתם צריכים עזרה, אתם רשאים לקבל אותה פה ללא כסף וללא התחייבות. עוד עיצה לי בשבילכם:
תתקינו firefox. יש לי מנפה שגיאות (debuger) עבור java script והוא קצת יותר נוח מזה של מיקרוספט (שוב מנסיון שלי, אני עובד בתחום). כמו כן, יש לכם קונסולת JS שנותנת לכם feedback בזמן אמת, אודות כל הבעיות שיש לאתר שלכם. תוספת נחמדה שאתם יכוליםלעשות בה שימוש היא עורך CSS שעובד בזמן אמת. תוספת זאת גם זמינה מהאתר של ההרחבות של השועל."
 
זו דוגמה למכתב שאני מקבל מפעם לפעם בנוגע לאתרים שאנו בונים,  ואני רוצה להתייחס לנושא  הסטנדרטים.
 
אתחיל בהצהרה אישית: אני בעד סטנדרטים, אני חושב שהסטנדרטים הם חלק  מתנועה חשובה ומשמעותית בעולם. יתר על כן, הסטנדרטים הם נקודה מהותית, חשוב לכתוב על פי הסטנדרטים אם ברצוננו ליצור מערכות מתקדמות שיוכלו לתקשר ביניהן.
 
ועכשיו פרקטיקה
סטנדרטים  הם  גם עניין כלכלי. אני רוצה לעמוד על ההיבט של עלויות כלכליות הכרוכות בפיתוח.ואין טוב ממראה עיניים כדי לחזק את העמדה שברצוני להציג:
לקחתי את האתרים של 2 גופים מרכזיים בתחום ה הסטנדרטים  – Mozila ו-FireFox.
הרצתי אותם ב-validator של ארגון ה-w3c – ארגון הגג לנושא סטנדרטים בתחום האינטרנט, שמטרתו להוביל את האינטרנט למיצוי מלוא הפוטנציאל שלה (כך על פי האתר של הארגון).
 
הממצאים באתר של מוזילה:
Result: Failed validation, 9 errors
 
הממצאים באתר של FureFox
Result: Failed validation, 12 errors
 
הממצאים באתר מוזילה זניחים:  חסרים הגדרת עמוד וattribute-  בכמה מתגי ה-HTML. הדברים הקטנים הללו ממחישים יותר את כוונתי בהיבט הכלכלי – כדי ליצור אתר העומד בסטנדרטים יש להשקיע יותר זמן בפיתוח. 
* אגב, הממצאים לגבי אתר השועל קצת יותר משמעותיים בנושא תקינה.
 
ועכשיו, כשאנו בוחנים את הפיתוח מנקודת מבט כלכלית ומטרתנו ליצור פרויקט יעיל, דהיינו מקסימום תועלת במינימום השקעה, אז ההשקעה הנדרשת להתאים את האתרים שאנו בונים לסטנדרטים איננה זניחה. ולא, מניסיון – הדבר גם אינו חוסך בתחזוקה של הקוד אחר כך. הבדיקות והתיקונים שיש להשקיע כדי שהפרויקט ייראה טוב בכל סוגי הדפדפנים הוא גדול. נכון, שעם הניסיון הזמן הנדרש לפיתוח ילך וירד, אבל הוא עדיין לא יגיע לזמן הדורש לפתח אותו לדפדפן אחד – דהיינו אקספלורר. חשוב להבהיר: אין מדובר בטבלה שאפשר להמיר אותה ל-CSS, אלא במערכים שלמים של תפריטים ותת-תפריטים עם אפשרויות פעולה מגוונות. אלו הם הדברים שלא קל להתאימם ל-cross browser.
 
מספר המשתמשים
נקודה נוספת ומשמעותית  שעומדת  על הפרק היא מסה קריטית. שיעור המשתמשים בדפדפנים שאינם  מיקרוסופט עומד על כ-12 אחוז בעולם, ובישראל המספר נמוך עוד יותר. אני מציין זאת, כי חלק  מ"עצות" שאני מקבל מציעות כי נתאים את האתרים שלנו לשועל בלבד.
 
השועל והכרם
ולכן כשעומדים לפני פיתוח אתר מסוים, חשוב לקחת בחשבון את הסטנדרטים, חשוב כי האתרים שלנו יהיו קריאים במרבית הדפדפנים. ואולם יש לתת את הדעת על כך שהשקעה מרובה בפתרון בעבור שיעור כה קטן באוכלוסייה לא תותיר אותנו במצב של חריגה תקציבית או סתם השקעה שלא תחזיר את עצמה, שכן במקרה כזה יצא שכרנו בהפסדנו.