"תתביישו לכם. אתם עושים צחוק מהעבודה. אני ממליץ לכם בחום לתקן את כל הבלאגן שעשיתם, וזה לא יהיה יותר מדי קשה, מנסיון שלי. בכל מיקרה אם אתם צריכים עזרה, אתם רשאים לקבל אותה פה ללא כסף וללא התחייבות. עוד עיצה לי בשבילכם:
תתקינו firefox. יש לי מנפה שגיאות (debuger) עבור java script והוא קצת יותר נוח מזה של מיקרוספט (שוב מנסיון שלי, אני עובד בתחום). כמו כן, יש לכם קונסולת JS שנותנת לכם feedback בזמן אמת, אודות כל הבעיות שיש לאתר שלכם. תוספת נחמדה שאתם יכוליםלעשות בה שימוש היא עורך CSS שעובד בזמן אמת. תוספת זאת גם זמינה מהאתר של ההרחבות של השועל."
זו דוגמה למכתב שאני מקבל מפעם לפעם בנוגע לאתרים שאנו בונים, ואני רוצה להתייחס לנושא הסטנדרטים.
אתחיל בהצהרה אישית: אני בעד סטנדרטים, אני חושב שהסטנדרטים הם חלק מתנועה חשובה ומשמעותית בעולם. יתר על כן, הסטנדרטים הם נקודה מהותית, חשוב לכתוב על פי הסטנדרטים אם ברצוננו ליצור מערכות מתקדמות שיוכלו לתקשר ביניהן.
ועכשיו פרקטיקה
סטנדרטים הם גם עניין כלכלי. אני רוצה לעמוד על ההיבט של עלויות כלכליות הכרוכות בפיתוח.ואין טוב ממראה עיניים כדי לחזק את העמדה שברצוני להציג:
לקחתי את האתרים של 2 גופים מרכזיים בתחום ה הסטנדרטים – Mozila ו-FireFox.
הרצתי אותם ב-validator של ארגון ה-w3c – ארגון הגג לנושא סטנדרטים בתחום האינטרנט, שמטרתו להוביל את האינטרנט למיצוי מלוא הפוטנציאל שלה (כך על פי האתר של הארגון).
הממצאים באתר של מוזילה:
Result: Failed validation, 9 errors
הממצאים באתר של FureFox
Result: Failed validation, 12 errors
הממצאים באתר מוזילה זניחים: חסרים הגדרת עמוד וattribute- בכמה מתגי ה-HTML. הדברים הקטנים הללו ממחישים יותר את כוונתי בהיבט הכלכלי – כדי ליצור אתר העומד בסטנדרטים יש להשקיע יותר זמן בפיתוח.
* אגב, הממצאים לגבי אתר השועל קצת יותר משמעותיים בנושא תקינה.
ועכשיו, כשאנו בוחנים את הפיתוח מנקודת מבט כלכלית ומטרתנו ליצור פרויקט יעיל, דהיינו מקסימום תועלת במינימום השקעה, אז ההשקעה הנדרשת להתאים את האתרים שאנו בונים לסטנדרטים איננה זניחה. ולא, מניסיון – הדבר גם אינו חוסך בתחזוקה של הקוד אחר כך. הבדיקות והתיקונים שיש להשקיע כדי שהפרויקט ייראה טוב בכל סוגי הדפדפנים הוא גדול. נכון, שעם הניסיון הזמן הנדרש לפיתוח ילך וירד, אבל הוא עדיין לא יגיע לזמן הדורש לפתח אותו לדפדפן אחד – דהיינו אקספלורר. חשוב להבהיר: אין מדובר בטבלה שאפשר להמיר אותה ל-CSS, אלא במערכים שלמים של תפריטים ותת-תפריטים עם אפשרויות פעולה מגוונות. אלו הם הדברים שלא קל להתאימם ל-cross browser.
מספר המשתמשים
נקודה נוספת ומשמעותית שעומדת על הפרק היא מסה קריטית. שיעור המשתמשים בדפדפנים שאינם מיקרוסופט עומד על כ-12 אחוז בעולם, ובישראל המספר נמוך עוד יותר. אני מציין זאת, כי חלק מ"עצות" שאני מקבל מציעות כי נתאים את האתרים שלנו לשועל בלבד.
השועל והכרם
ולכן כשעומדים לפני פיתוח אתר מסוים, חשוב לקחת בחשבון את הסטנדרטים, חשוב כי האתרים שלנו יהיו קריאים במרבית הדפדפנים. ואולם יש לתת את הדעת על כך שהשקעה מרובה בפתרון בעבור שיעור כה קטן באוכלוסייה לא תותיר אותנו במצב של חריגה תקציבית או סתם השקעה שלא תחזיר את עצמה, שכן במקרה כזה יצא שכרנו בהפסדנו.
-
עמודים
-
עדכונים
-
חיפוש בבלוג
-
קטגוריות
-
לקבלת עדכונים במייל
-
ארכיון
- ספטמבר 2011
- אפריל 2011
- דצמבר 2010
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- אפריל 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007
- נובמבר 2007
- אוקטובר 2007
- ספטמבר 2007
- אוגוסט 2007
- יולי 2007
- יוני 2007
- מאי 2007
- אפריל 2007
- מרץ 2007
- פברואר 2007
- ינואר 2007
- דצמבר 2006
- נובמבר 2006
- אוקטובר 2006
- ספטמבר 2006
- אוגוסט 2006
- יולי 2006
- יוני 2006
- מאי 2006
תגובות
מה לגבי סטנדרטים לאיכות התכנים שהטכנולוגיה נועדה לשרת? אי אפשר להעביר שני תכנים פדגוגיים ו/או חינוכיים בתוכנת בדיקת איכות.
1. עבודה נכונה לפי סטנדרטים מקצרת זמני תחזוקה ולא מאריכה זמן פיתוח (כמובן אם המפתח יודע לעבוד איתם)
דרך אגב, קיצור זמני התחזוקה הוא משמעותי מאוד באתרים שבנויים נכון.
2. אתר סטנדרטי הרבה יותר קל להמיר למדיות נוספות = חיסכון עתידי.
יש עוד הרבה תשובות לכל הטיעונים שהעלית, אבל בפרקטיקה אני ממליץ לך פשוט להכניס לדרישות התפקיד למפתח הבא שתשכור את הדרישה לידע ונסיון בפיתוח לפי הסטנדרטים.
כל איש מקצוע בתחום יכול לסתור אותך בקלות. תהיה חכם וקח אחד כזה לצוות שלך.
ונ.ב לירדן, אם אתה מגיע לכאן – מה יהיה עם הCSS של השדות טקסט בתגובות?
בקיצור, אפשר לסכם המאמר ב"ככה זה בחיים. תתקינו חלונות אם אתם רוצים לראות את האתר נורמלי, ואם אתם לא רוצים/יכולים לרכוש את חלונות בלי להיות פיראטים, או בלי להעמיס על המחשב שלכם עם עוד מערכת הפעלה – זבשכ"ם. איך אתם בכלל מעיזים לא להשתמש באקספלורר? איך אתם מעיזים לא לשלם על הטעויות שאנחנו עשינו כשבנינו אתר בצורה חובבנית?".
המשמעות של דרך הפעולה שאתה מסביר כאן, היא שכל אדם המעוניין בחווית גלישה סבירה חייב להתקין אקספלורר, ומכאן שהוא חייב להתקין גם חלונות (אחרי הכל, הוא מתוחזק רק למערכת הפעלה זו).
זוהי אינה דרישה סבירה, בשום קנה מידה. מדוע אתם ממשיכים להעניש אותנו? ועם כל הכבוד – 12 אחוז מהאוכלוסיה הוא מיגזר משמעותי, בין אם תירצו או לא תירצו. מעניין מה תגידו כשמפרסמים באתרים יחליטו פתאום לשלם 12 אחוז לבעלי האתר, מכיוון ש-12 אחוז מהאוכלוסיה אינם יכולים לראות בכלל את הפרסומות או אפילו לגלוש לאתר.
נפלה שגיאת כתיב בתגובתי הקודמת – צריך להיות:
"זוהי אינה דרישה סבירה, בשום קנה מידה. מדוע אתם ממשיכים להעניש אותנו? ועם כל הכבוד – 12 אחוז מהאוכלוסיה הוא מיגזר משמעותי, בין אם תירצו או לא תירצו. מעניין מה תגידו כשמפרסמים באתרים יחליטו פתאום לשלם 12 אחוז *פחות* לבעלי האתר, מכיוון ש-12 אחוז מהאוכלוסיה אינם יכולים לראות בכלל את הפרסומות או אפילו לגלוש לאתר."
1. איתי לא הבנתי את כוונתך, אשמח אם תפרט.
2. זיפ – אני חולק עליך, גם אם תבנה לפי הסטנדרט זמן הבדיקות ארוך משמעותית ובכלל זה זמן התיקונים. והמתכנתים שלנו מכירים את הסטנדרט. וזמן התחזוקה הוא לא נמוך – עובדתית.
3. נמרוד – לצערי המצב הוא כזה. אני יכול לציין, שכל הפיתוחים החדשים שלנו מפותחים לפי הסטנדרט, והחיים שלנו לא פשוטים. המצב במערכת החינוך הוא קצת יותר מורכב, אתה יכול לקרוא לגבי חלק מהנתונים גם בפוסט על הלינוקס.
אני בכל מקרה אופטימי.
בעולם אחוז הגולשים בדפדפנים אלטרנטיביים הוא גבוה ב-12 (לא הרבה, אבל יותר).
באירופה 20% אחוז מהגולשים גולשים בפיירפוקס, כשמדינות רבות מדובר על 30% ואף 40%.
אני מניח ששם זה כלכלי להיות צמודים לתקן, השאלה היא מתי זה יקרה גם בארץ. זו רק שאלה של זמן.
מצטער אבל אין לי מילים אחרות להביע את שאט הנפש שלי מהשטויות שכתבת.
אני מנסה לדמין לעצמי את מנכל שופרסל מכריז שהוא מוותר מראש על 12% מהאוכלוסיה.
הגולש פונה לבעל האתר: לא עובד עם השועל
בעל האתר פונה למפתח האתר: מה זה השועל
המפתח: אה, זה סתם, לא חשוב
בעל האתר לגולש: אתה לא משמעותי
מדוע השועל פופולרי יותר בחו"ל מאשר בארץ?
כי אתרי החדשות, השרות והמידע בחו"ל כתובים מתוך מודעות ומקצועיות מאתרים בארץ?
שלחתי לוואלה טיפ. איך הם יכולים לדאוג שעמודי החדשות שלהם ייראו טוב בשועל. שלחתי ממש את הקוד CSS שצריך להחליף בקוד שלהם. וזה עובד. אבל משום מה התגובה שקיבלתי היתה מוזרה במקצת. הפיתוח לשועל לא דורש דבר. הוא דורש התאמות קלות. וזה ממש דמגוגיה לקשור את זה לתקן. את מרבית האתרים ניתן לראות כמו שצריך בשועל בלי שיעמדו בתקנים.
תשובה הגיונית של וואלה היתה, אין לנו צורך בזה. או בקנו וזה לא עובד. או תודה. אנחנו מתבחבשים עם השועל כבר יותר מדי זמן. הם בחרו לענות עם משהו שקשור ל-IE. לא נלאה אתכם.
שמחתי על פתיחת הבלוג שלך כי נושא התפר שבין אינטרנט לחינוך הוא חשוב ולא זוכה להתייחסות מספקת. עם זאת, לאחרונה חשתי שהוא הופך להיות עוד זירת דיון בין מומחי אינטרנט. איפה החינוך? הפוסט שהעלית והתגובות שמתחתיו היו רלוונטיים באותה מידה גם אם היית עובד בפרויקט של חיל האוויר או של בנק הפועלים.
על פי הבנתי (לא מומחה וגם לא חוכמולוג אינטרנט), הדילמות שאתה מציג כאן ודעתך בנושא נובעות מרצון לבנות מוצר שיתאים לכמה שיותר משתמשים, עם מזעור סך כל עלויות פיתוח+תחזוקה.
לרשותך עומדים כלים טכנולוגיים אוביקטיביים לבדוק את firefox לעומת IE (למשל).
ברשות מפתח התוכן הפדגוגי אין כלי כזה. נניח שאני רוצה ללמד חומר על מערכת הדם. האם עדיף לי להשקיע את הכסף באנימציה, במלל + תמונות או במעבדה וירטואלית? ואיך מוצאים "באגים" בטקסט?
עידן בחינוך אחוז השימוש בשועל הוא הרבה יותר נמוך מהממוצע, גם מהסטטיסטיקות של המערכות שלנו שתומכות בשועל.
2. מרק – אין לי צורך להתבייש. כשאתה תתמודד עם האילוצים שלי, אני משער שאתה תנקוט באותה שיטה.
3. גיל – אספר לך עובדה היסטורית – אנחנו בין האתרים האחרונים שעדיין תמכו בנטסקייפ בשלהי 2000 כשהגופה כבר התקררה. לאחר בחינה של המאמצים (והסטנדרטים אז, למיטב זכרוני, לא היו מפותחים כמו היום) הדרושים בהמשך התמיכה גם במה שהיום נקרא מוזילה היו יקרים מדי.
4. רני – זה מאוד חיובי בעיניי שיוזרים מנסים לסייע, ואני מקבל זאת בברכה, רק שהיוזרים לא חשופים לכל המערכות שאנו מתפעלים, ולטפל בתמיכה באופן מערכתי זה עדיין יותר יקר.
5. איתי – אני מגיע מהפריזמה של הטכנולוגיה, בהמשך אולי אכין פוסט גם על הניסיון שכנראה לא הצליח שנקרא עצמי למידה. שזה בדיוק מה שאתה מדבר. רק שתדע שבחינוך המצב הרבה יותר מורכב עם זרמים ודעות מגוונים בכל תחום ותת תחום ובכלל זה אינטרנט בחינוך.
מעניין להשוות את התגובות לפוסט השני שלך
http://www.notes.co.il/sharon/19259.asp
למה שקורה כאן. לא רק תוכן התגובות אלא אפילו מין המגיבים.
השאלה היא אל מי אתה רוצה לדבר – בעיקר אל אנשי הטכנולוגיה, שאולי יבואו אחריך לתחום החשוב של הטכנולוגיה לשירות החינוך, או בעיקר אל אנשי החינוך, שיש להם לפעמים יחסי כבדהו וחשדהו עם הטכנולוגיה (ר' תגובתה היפה של אורית), וגם אם הם סקרנים ונלהבים כמוני ללמוד על שילוב טכנולוגיות אינטרנט בחינוך, דיונים כמו זה שלמעלה לא מדליקים אותם.
כפי שאמרתי, הפוטנציאל של הבלוג שלך הוא עצום -מבחינת האפשרות לנסות ולבנות שיחה ושפה משותפת בין שתי אוכלוסיות הקוראים. זה תלוי בעיקר בך ובמקום שאליו תמשוך את הבלוג.
הנה
כתבתי הודעה פה והיא נמחקה.
דוקא טענתי טיעונים ונימקתי.
והכל נמחק.
מערכת התגובות פה היא מחורבנת. זו המלה. ואני מצטער עליה. אבל לא ייתכן שאם לא הקלדתי נכון את הסיסמה פה למטה הפוסט יימחק.
שוב, חשיבה קטנה ולא עוד הסוף. זה נקרא באג. וגרסה לא יכולה לצאת ככה.
וזה עוד ב-IE. כלומר לא הכל קשור לסטנדרט. הרבה קשור לקומונסנס.
איתי, אני כמוך חושב שנושא האינטרנט בחינוך הוא נושא מרכזי ולראיה אני גם עוסק בזה ועכשיו מנסה לכתוב על זה. הנושא מגוון ורחב היקף, אני משתדל לתת טעימות לקשת רחבה של נושאים שכל אחת, כפי שראית מזמינה תגובות אחרות. זה מעלה בי מחשבות בסגנון מה אני רוצה שהבלוג הזה יההי כשהוא יהיה גדול. תשובות בהמשך.
רני, זו המערכת אני מציע כי תעתיק את התגובה לפני השיגור – זה משהו שלמדתי בדרך הקשה.
בשנת 2000 הבעיתיות הגדולה הייתה התמיכה בעברית, וההבדלים המהותיים בין שיטות קידוד שונות.
לגבי השיקול הכלכלי, ראן בקישור הבא:
http://www.mashhoor.ws/2006/06/16/10-reasons-for-companies-to-consider-web-standards/
כאן מדובר על ערב הסעודית, מקום בו כסף איננו מהווה בעיה כל כך גדולה
לגבי תאימות של כלי הפיתוח:
http://www.eweek.com/article2/0,1759,1976726,00.asp?kc=EWRSS03119TX1K0000594
וכאן מדובר בתגובות של מפתחים על כלים של מיקרוסופט…
firefox.org אינו "אתר מרכזי בתחום הסטנדרטים". הוא סתם אתר בשם חדשות FireFox שמתעסק בנושאי מדע בדיוני. אין כל קשר בינו לבין ה־w3c או קרן מוזילה.
יתרה על כן, קרן מוזילה אינה בדיוק "גוף מרכזי בתחום הסטנדרטים" יותר ממיקרוסופט, אופרה או אפל. יש לקרן מוזילה כיום יותר מחויבות לסטנדרטים של ארגון ה־w3c, אולם הם אינם מוסד עצמאי.
העלית חיוך על פניי, פתאום האתרים המוזכרים הם זניחים ולא משמעותיים.
גיל, גם אנחנו בחנו את אטלס והחלטנו לא להשתמש בו ולו רק מהסיבה שעוד לפני שאתה משתמש בפיצ'ר כזה או אחר הוא טוען לך קבצי JS מיותרים במשקל של 400 KB.
אני חוזר ואומר, ודעתי לא השתנתה, מנסיון זה יותר יקר לפתר לפי סטנדרטים. וכן, את הפיתוחים החדשים אנו מפתחים על פי הסטנדרטים.
סטנדרטים זה חשוב…מה דעתך על טנגו?
http://tango.freedesktop.org/Tango_Desktop_Project
מעניין לדעת, האם נעשה נסיון דומה גם לגבי מערכות SCROM ו LMS ?
ד"ר אלחנן גזית
המחלקה לטכנולוגיות למערכות למידה
H.I.T – מכון טכנולוגי חולון
הרעיון ממבט חטוף נראה.
אני לא מכיר נסיונות במערכות LMS.
ולגבי SCORM יש לי הרבה מחשבות, אולי בהמשך
פרסם תגובה