שש על חמש: 6 מגמות שישפיעו על החינוך הגבוה ב-5 השנים הקרובות

 

כמדי שנה התפרסם בחודש ינואר בארצות הברית דוח הורייזון 2007, ובו ניסיון לתת תחזית להשפעה שתהיה לטכנולוגיה על המוסדות להשכלה גבוהה בעתיד. מכיוון שמדובר בו על האוניברסיטאות, יש להניח שהתחזית בנוגע לבתי הספר תהיה דומה, אם כי התהליך יהיה בקצב הרבה יותר אטי. הדוח כאמור מתייחס לארצות הברית, אך מפתיע לגלות כמה נקודות מעניינות בדמיונן בין המגמות שם לבין התהליכים שקורים בארץ. הדוח מתפרש על פני 28 עמודים. שווה לקרוא אותו במלואו, הנה הנקודות שאני מוצא אותן מעניינות.

6 מגמות שישפיעו על החינוך הגבוה ב-5 שנים הקרובות:

1.      קצב שינויים מטורף – הסביבה שבה פועלים מוסדות להשכלה גבוהה משתנה בתדירות  גבוהה – התקציבים קטֵנים, העלויות גדֵלות, וחלה עלייה בביקוש לשירותים חדשים; נרשמת ירידה בנרשמים ולעומתה עלייה גדולה בביקוש ללמידה מרחוק לא רק מצד התלמידים אלא גם מצד אנשי האדמיניסטרציה, כדי לקצץ בהוצאות; הולכת וגוברת התחרות עם המגזר העסקי (לעומת האוניברסיטאות, שהן מלכ"רים).

2.      גלובליזציה  הגלובליזציה המתפשטת משנה את הדרך שבה אנו עובדים, משתפים ומתַקשרים. הגלובליזציה של התקשורת, הבידור והמידע מספקת לסטודנטים פרספקטיבה ומשאבים יותר מאשר בעבר, ומאתגרת אותם מול מצבי למידה חדשים ומתמשכים.

3.      אז מה אם כל המידע זמין?  – על אף כל השפע במידע הזמין ברשת, אין לקחת כמובן מאליו כי לכולם יש יכולות מידעניות  כגון היכולת למחשבה ביקורתית, מחקר והערכה של החומר הנקרא.

4.      נטישת השיטות המסורתיות – ירידה בשיטה המסורתית של הערכת עמיתים, וכתוצאה מכך עלייה בשיטות ומודלים חדשים של  הערכת עמיתים באוניברסיטאות.

5.      ערעור מעמדו של המומחה – כתוצאה מנטישת השיטות המסורתיות (סעיף 4) ומעלייתם של החובבנים המעמיקים בתחומים מסוימים ותורמים לשיח בתחום שבו הם שולטים, יש לשקול מחדש את השאלה מי נחשב מומחה.

6.      סטודנטים חווים אחרת את הטכנולוגיה – סטודנטים מחשיבים טכנולוגיה בצורה שונה מאשר  הפקולטות באוניברסיטאות (לדוגמה: טלפונים סלולריים), וכך הפער בין הסטודנטים לאוניברסיטאות הולך וגדל.

 

ההשכלה הגבוהה עומדת בפני 6 אתגרים ב-5 השנים הקרובות:

·         הערכת התוצר והעבודה בלמידה – היום למידה מתבצעת בצורות שונות ומגוונות, כגון משחקים וסימולציות: פרוטפוליו של סטודנט המורכב מעבודה שנעשתה בבלוגים; וידאו ופודקאסטים.  גם לסטודנטים וגם למרצים יש קושי להעריך את הלמידה בסביבות הללו.

·         מנהיגות אקדמית  בעצם ימים אלו מתרחש שינוי גדול  בתחום הלמידה, המחקר והיצירה באוניברסיטאות. דרושים מנהיגים מתחום האקדמיה שיראו את האפשרויות הגלומות בהתרחשויות הללו, ושהמנהיגים האלה ייקחו את השינויים הללו קדימה.

·         זכויות יוצרים וקניין רוחני – לאור העובדה שנתח גדל והולך מהיצירה באוניברסיטאות הוא דיגיטלי, האתגר שבתחום זכויות היוצרים והקניין הרוחני רק ילך ויגדל.

·         פער בין תוכן לטכנולוגיה  כבר היום קיים פער מיומנויות בין היכולת להבין איך להשתמש בכלים ליצירת תכנים לבין איך ליצור תכנים בעלי משמעות.

·         למידה שיתופית  הדגש המחודש על למידה שיתופית דוחף את הקהילה החינוכית לפיתוח צורות חדשות של אינטראקציה והערכה.

·         ניידים – ההשכלה הגבוהה ניצבת בפני ביקוש גדל לספק שירותים, תכנים ומדיה למכשירים נישאים ולמחשבי כף יד.

 

הטרנדים הטכנולוגיים שיש לעקוב אחריהן  חולקו ל-3 תקופות בהתאם לזמן ההטמעה, להערכתם של מחברי הדוח:

 

בתוך כשנה

תוכן משתמשים – היום הקהל אינו רק צורך תכנים (מקשיב) אלא גם יוצר: כותב בלוגים,

מצלם,וכותב ויקי-ספרים (מלשון ויקיפדיה). כל ההיבטים הללו של תוכן מייצרים צורה חדשה של תרומה, תרומה המתרחשת בכל הרמות באוניברסיטאות.

רשתות חברתיות – הטרנד כבר מיושם במספר גדול של קמפוסים בארצות הברית.  זו גם הסיבה שסטודנטים מחוברים. הרשתות החברתיות מייצגות  דרך חדשה ומשמעותית לגשת ולהשתתף בקורסים אקדמיים. יותר מאשר חברים – זו הזדמנות לתרום, לחלוק, לתקשר ולשתף.

 

בתוך 2-3 שנים

טלפונים סלולריים   הטלפונים הסלולריים הולכים ונעשים השער  שלנו לחיים הדיגיטליים – הם מספקים את הצורך לחיבור מידי; הם תמיד איתנו; והם  מחברים אותנו לחברים, למידע, לאתרי אינטרנט, מוזיקה, סרטים ועוד. היכולות של הטלפונים הסלולריים גדלות, ולא ירחק היום שהם יהיו חלק מהחינוך כמו ילקוט בית ספר.

עולמות וירטואליים אפשר למצוא אותם בקמפוסים מובילים מבחינה טכנולוגית ובפקולטות מתקדמות. עולמות מדומים מאפשרים להתנסות ולחיות בסיטואציות בדרך בטוחה אך מאתגרת. הם מספקים לחינוך אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות (המגבלה היחידה היא הדמיון האנושי). לדעת כותבי הדוח, הטרנד הזה ישפיע  ויגדל בדומה לגידול של האינטרנט באמצע שנות ה-90.

 

בתוך 4-5 שנים

למידה חדשה (New Scholarship) ושיטות הפצה חדשות –  גם צורת הלמידה וגם הפרקטיקה משתנות: כלים חדשים, דרכים חדשות ליצירה, לבקר ולפרסם משפיעים על צורות הלמידה החדשות והישנות. כיום מתחילים לראות כיצד פרסומים חדשים עשויים להיראות ואיך למידה חדשה עשויה לעבוד.

 

משחקים חינוכיים מרובי משתתפים עדיין קשה לצפות את התחום ויש מעט מאוד  דוגמות. כיום מתרחשים צעדים להקל את הפיתוח של משחקים מסוג זה. בשנים הקרובות מנועים לפיתוח משחקים מבוססי קוד פתוח יורידו את רף הכניסה למפתחים, ונתחיל לראות מוצרים חדשים – חינוכיים ומסחריים.

 

הדוח רצוף דוגמות והמחשות לכל טכנולוגיה המוצגת כאן. לטעמי, לוחות הזמנים הרבה יותר ארוכים,  עם זאת, צריך לזכור שאנחנו  חיים בעידן האינטרנט ושינויים מתרחשים במהירות עצומה.

מצורף קישור ישיר לדוח בפורמט PDF

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל   ביום 24 במאי 2007 בשעה 12:11

    מעניין. מן הסתם זו מהפכה אמיתית. כצפוי. מקווה שנשכיל להזדרז ולהתאים את עצמנו, ולא רק לרוץ אחרי השינויים. אני מדברת בעיקר על החינוך הבית-ספרי. אני מקווה שהצוות כשיר מספיק מבחינת ידע והבנת הרשת ומעלותיה. אנסח אחרת: אני תוהה אם המערכת משכילה להכשיר את אנשיה, כך ששיטות העברת החומר ופתיחת האפשרויות בפני התלמידים לא תפגרנה אחרי המציאות הכל כך מדהימה הזו.
    ניכולת לגשר בין תוכן לבין טכנולוגיה היא הקריטית בעיני, בסופו של דבר

  • שרון   ביום 24 במאי 2007 בשעה 12:21

    המערכת עדיין לא שם. כדי שבתי הספר יהיו שם צריכים לקרות כמה דברים גדולים:
    1. משרד החינוך צריך להפנים את השינוי ולהשתנות
    2. המדינה צריכה להבין ולתקצב
    3. המורים צריכים לשנות ולהשתנות
    4. בתי הספר והמנהלים צריכים להטמיע את השינוי
    וזה עוד לפני שדיברנו על התלמידים

  • יענקל   ביום 24 במאי 2007 בשעה 16:17

    … נמדה לי שמתבקשת עוד נקודה אחת:
    המשיח צריך להגיע.

  • שרון   ביום 25 במאי 2007 בשעה 14:10

    נהיה פסימיים?
    יש לך רעיונות אחרים?

  • עזי   ביום 28 במאי 2007 בשעה 19:46

    באמת, שרון, אתה הרי יודע (כפי שאפילו רמזת) שהעבר הוכיח שרוב הניבויים (במיוחד כשהם מנוסחים בצורה כל-כך לא החלטית ומחייבת) שווים לת-ת. מה למדת מהדו"ח המפוקפק הזה? אמרו שם משהו שלא חשבת עליו? לימדו אותך משהו? עזרו לך להיערך לקראת משהו? גרמו לך שינוי שלא היית עושה ללא הדו"ח הזה? יצרו שם איזה זעזוע? הביאו למישהו מוּדעות או תובנה חדשות?

    זהו עוד אחד מאותם מאות אלפי (או מיליוני) הדו"חות הכביכול מדעיים שמשמשים לא יותר מאשר ראיה מגוחכת להשקעתם של "אנשי מקצוע" וראייתם המיוחדת והחכמה, אולי בהצדקה למשכורות המנופחות (בלוויית כיסוי הוצאות שמן) שזורמות לחשבונות הבנק שלהם… כן, הייתי שם, לידם, וברחתי מהסירחון.

    אני חושב שהתגובה הצינית של יענקל מבטאת מצויין את מקומו של הדו"ח הזה. אם זה היה על נייר אז עוד היה לו שימוש, אבל ככה? סתם בזבוז ביטים על השרת.

  • שרון   ביום 29 במאי 2007 בשעה 11:05

    הדוח נכתב על פי מחבריו לאחר מחקר.
    אני מסכים עם גישת הספקנות אבל אני לא יכול לשלול כל דבר הסף.
    הדוח נתן תמונה עדכנית של הטרנדים שקורים באוניברסיטאות.
    הייתי ספקן לגבי לוחות הזמנים אבל לא ביטלתי את זה בהינף יד.
    יענקל התייחס לתגובה שלי למיכל

    בימים אלה אני נמצא בגיבוש תכנית העבודה לשנה הבאה, הדוח הינו חלק מהקריאה שלי שמסייעת בגיבוש המיקוד יחד עם עוד כמה פרמטרים כמו צרכי משתמשים ומטרות שלנו ועוד
    איך היית מציע לנסות לגבש תכנית כזו?

  • עזי   ביום 29 במאי 2007 בשעה 12:13

    אתה מדבר על שנה הבאה. שנה הבאה! בשביל זה לא צריך טרנדים ומחקר, לעניותי, ומספיק לראות מה קורה בשטח. אני בטוח שבעיניים והאזניים שלך, בליווי קצת מחשבה והתייעצות עם ידידים, תגבש תוכנית והיערכות מתאימה, בלי תרומות מדעיות שכאלו…

    לפעמים בשביל לדעת איך מזג-האוויר מספיק להוציא אצת היד מהחלון ולא להשתמש בשירותי חזאים הנשענים על טכנולוגיות מסובכות, סטטיסטיקות מורכבות, ופרשנויות גדולות…

    מצטער, אני לא כורת שום ענף. אני פשוט מקבל בחילה מדו"חות מדעיים שכאלו, שכמו שכתבתי לא משמשים לכלום חוץ מאשר לעלה תאנה (רעוע ומחורר) לכותביהם.

  • אריק בנדק-חביב   ביום 29 במאי 2007 בשעה 19:45

    שהדוקטוראט שלי ייבנה מהבלוג הגדול שלי, אולי מאיזה מחקר מטא-קוגניטיבי עליו וכן מחקר אסתטי עליו, למה לא?!

  • שרון   ביום 30 במאי 2007 בשעה 9:01

    עזי – אני מעדיף לקרוא גם מה קורה בחוץ. ולפעמים טוב להביא סימוכין מבחוץ ממקורות "רשמיים" אנ לא מוצא בזה כל פסול.
    אריק – חוץ מזה שאני מאוד אוהב את הבלוג שלך, נראהלי שזה מתכוון לנושא הזה. רק עולות שאלות מהותיות לגבי המחקר האקדמי.

  • אברום רותם   ביום 4 ביוני 2007 בשעה 9:55

    מיכל היקרה
    כולם צודקים. גם את, כמובן. נכון צריך לדעת לשלב בין החומר לכלים "המדהימים" האלה וכו'.
    ברם אולם – אנו יותר מדי שומעים מה המערכת צריכה לעשות. כולנו יודעים מצוין מה המערכת צריכה לעשות, כולל השכן, ראש הממשלה וראש העיר- מה הם צריכים לעשות בעבורי.
    הגיע העת, באמת, להתחיל לחשוב במונחים של דור הרשת, אלה שכלי הווב 2 שגורים בקצות האצבעות: אחריות אישית, יוזמה, עשייה ועשייה וגם שיתופיות- להקשיב וללמוד, לתרום ולהתחלק בניסיון אחד מהשני. ברגע שהמורה מחליט שהוא עושה, ומברר מה ניתן ואיך לבצע את שהוא רוצה -אז קורים דברים.
    אבל עד שנצפה שירד גשם של מטבעות זהב על הגג ולחילופין עד שהם יעשו והם יתנו והם ייזמו – כלום לא יעשה. ואידך זיל גמור.

  • ניצה   ביום 5 ביוני 2007 בשעה 23:48

    עוד בטרם עיינתי בדו"ח, בו מן הסתם כתובים הדברים אותם מסכם שרון למעלה, ובעודי מנסה לחשוב מה "תכלעס" עושים עם כל כלי הפטפטת ברשת המכונים web 2.0 וה- copy paste, נדמה לי שהפרקטיקה של אנשי חינוך מחייבת, כמו תמיד, חשיבה יצירתית.
    וכדי לא להשאר ברמת סיסמאות, הרי הגדרה חכמה של מטלות, שוב כמו תמיד, היא המפתח לגרום לתלמידים באשר הם ללמוד, להתעניין ולהסיק מסקנות.
    בקשה לסמן מילות מפתח מנומקות, כתיבת חיבורים בני מספר פסקאות תוך שימוש באותן מילים לשם בדיקת הבנה על פי הטקסונומיה התקפה תמיד של בלום, הן רק קצה הקרחון של האפשרויות הדידקטיות לניצול מיטבי של הרשת.

  • Kiskin Martishkin   ביום 6 ביוני 2007 בשעה 16:33

    ממש לא!

    נכון שיש המון מידע זמין ברשת, אך הוא רחוק מאוד מלהיות "כל המידע".

    הרבה מאוד חומרים אקדמיים איכותיים מצויים במאגרי מידע בתשלום, והגישה אליהם מוגבלת למנויים בלבד.

    אשר לכישורים המידעניים – מניסיוני, סטודנטים בתחילת דרכם זקוקים להכוונה רבה בנבכי עולם המידע, וכישורי מחקר לא נלמדים ברגע.

  • toma   ביום 4 בספטמבר 2009 בשעה 17:34

    אני לא מבינה מאיפה כל הפסימיות הזאת.

  • תמיר   ביום 10 במרץ 2010 בשעה 14:05

    לא נראה לי הגיוני בכלל.
    אני ממש לא מסכים עם מה שכתוב פה.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*