חלומו של כל תלמיד: הורסים את בית הספר ו…

The Leigh Technology Academy

בשבוע שעבר ביקרתי במגרש כדורגל מושלג בקנט הסמוכה ללונדון. האנגלים המארחים סיפרו לנו כי עד לפני כמה שנים היה במקום בית ספר. לאן הוא נעלם ואיך זה שיורד שלג בלונדון? אז הם הסבירו: בהיותו ראש ממשלה הוביל טוני בלייר תפיסה ועל פיה חינוך הוא השקעה, ולא הוצאה. זאת לא רק אמרו, הם גם עשו (ועושים) מתוך כ-3,500 בתי ספר התיכוניים במדינה, הוחלט להרוס עד היסוד 50% ולבנותם מחדש, ואת ה-50% הנותרים הוחלט לשפץ בצורה יסודית. מה זה יסודית? – מהמסד עד הטפחות. כל התפיסה הארכיטקטונית שבאה לידי ביטוי בבתי הספר נועדה לעורר את הנוער לקניית דעת. לארכיטקטורה אקדיש פוסט נפרד. מכל מקום, כיום הבריטים נמצאים בעיצומו של התהליך וכבר אפשר לראות בתי ספר רבים שנבנו מחדש והם נמצאים בשלבים מתקדמים של מימוש התכנית.

The Leigh Technology Academy

נלהב מהבניינים מעוררי ההשראה שבהם מתחנכים האנגלים הצעירים, ניגשתי אל אחת ממובילות הפרויקט כדי להביע את הערכתי ולשמוע פרטים נוספים איך מובילים כזה מהלך. הגברת הוחמאה מאוד מתגובתי, והגיבה לי באמפתיה: "גם אצלכם יש בתי ספר ישנים משנות ה-60?" מה אומר לכם, רק מפאת הבושה לא תיארתי לה את המצב האמיתי, שבישראל עדיין יש תלמידים שחובשים את ספסל הלימודים בקסרקטינים נטושים של הצבא הבריטי.

איך הגעתי לשם?

בשבוע שעבר השתתפתי כאורח של אפל ב-2 כנסים בלונדון השלוגה, יחד עם ADE-ים אחרים מרחבי העולם (ADE הוא Apple Distinguished Educator). הכנס הראשון היה של חברת אפל בעצמה, והשני – תערוכת  Bett של מערכת החינוך הבריטית.

האירוח היה ברמה, התכנים היו מאלפים, הקולגות היו מרתקים, נחשפתי לפרויקטים שהותירו עליי רושם עמוק. גולת הכותרת של הכנס מבחינתי הוא הביקור שסיפרתי עליו למעלה, ב-leigh academy – בית ספר תיכון ציבורי שהוא חלק מפרויקט Building Schools for the Future (BSF).

בפוסטים הבאים אתייחס, כאמור, לארכיטקטורה של בתי הספר, וכן לתקשוב בעולם, ועל השפעת כל אלה על הישגי התלמידים.  

ובקשר לשלג בלונדון ולשמש בתל אביב – את זה המארחים לא הצליחו להסביר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • dugmanegdit   ביום 20 בינואר 2010 בשעה 8:28

    יש בתי ספר לא רק משנות ה-60 של המאה ה-20 אלא גם כאלה שנבנו במאה ה-19. למרבה ההפתעה (ואולי לא…) דווקא בתי הספר האלה הם הטובים ביותר בבריטניה כולה. באופן כללי, אין ראיות לכך שחדישות מבנה בית הספר תורמת לסביבה חינוכית טובה יותר. אם הבריטים מעוניינים להוציא את כספי מערכת החינוך שלהם על העניין הזה במקום על עניינים אחרים, שיהיה להם בהצלחה. השאלה היא אם גם אנחנו צריכים לעשות זאת. נראה לי שלמערכת החינוך הישראלית יש בעיות דחופות מעט יותר.

  • שרון רז   ביום 20 בינואר 2010 בשעה 8:59

    פוסט חשוב, וגם הבא יהיה חשוב, אתה מעלה נקודות מעניינות
    מערכת החינוך הבריטית עולה על זו שלנו בהרבה, שם זה עולם ראשון, אנחנו עולם חמישי
    חייב לומר שבאמת, עם כל זה שאני בד"כ לא בעד הרס מבנים, הרי שבבריטניה נבנו דוגמאות נוראיות של בתי ספר בשנות החמישים והשישים, מבנים מכוערים ומדכאים להחריד, ולא שאצלנו יותר טוב, בתקופה ההיא
    טוני בלייר עשה המון שינויים טובים, וזה נתון די לא יאומן שהשמידו כל כך הרבה מבנים אך גם בנו בנחישות ועם מחשבה טובה ובריאה כנראה מבנים חדשים לגמרי
    להבדיל מהתגובה שמעליי כאן אני חושב שמבנה כזה חדיש, אם מתוכנן ומעוצב נכון, יכול בהחלט לשפר את האווירה בבית הספר, ממקום מאיים ומדכא למקום נעים, חמים ומזמין
    אני שומע סיפורים על מערכת החינוך הבריטית, ונותר רק לקנא, שם זה אחרת, זה טוב יותר, בגיל הרך למשל, ומספר התלמידים בכיתות כל כך הרבה יותר נמוך, מדינה נורמלית, נו, מפותחת
    מחכה לפוסטים הבאים שלך
    ואגב, הצילום למעלה נהדר, משהו עם הלבן הזה, השממה והעמודון/פח הכחול, פגז

  • מייקל   ביום 20 בינואר 2010 בשעה 9:17

    מוזר שכאשר כל מערכת החינוך כאן הייתה ממוקמת בקסרקטינים הנטושים של הצבא הבריטי היא העמידה תלמיידים מצוינים ומומחים בכל תחומי הידע. בשנים האחרונות כמה מהם אף זכו בפרסי נובל למדעים שונים. לעומת זאת, היום כאשר התלמידים מצוידים במחשבים, אינטרנט, מקורות מידע מכל סוג ומלא דברים שדורות קודמים לא חלמו עליהם איכות הלימודים רק יורדת. אז אולי אין שום קשר בין כל הארכיטקטורה הזאת להישגים בלימודים?

  • אסתי   ביום 20 בינואר 2010 בשעה 10:36

    אחרי זה כבר הכל מתגמד.

    תודה על הפוסט החשוב הזה.

  • אזרח.   ביום 20 בינואר 2010 בשעה 12:42

    נוסף לכך,בגלל הסיכוי לרעידת אדמה חזקה בישראל,כדאי מאוד להרוס/לחזק ולשפר את המבנים הישנים ,המכוערים והמדכאים.

    http://www.theisraelicompany.co.il/i-tahazit.asp

  • רני   ביום 20 בינואר 2010 בשעה 19:04

    ,אני למדתי במשמרות. לוח, גיר, מחברת, הכתבות למודים בע"פ. הכנת שיעורים. הספרים קודש כתיבה על דפי ספר חילול קודש. אף לא חוברת עבודה חד פעמית אחת. קמתי למורה, על כל סטיה ננזפתי קשות, בעממי לפעמים גם הורמה עלי יד. להורי דבר המורה שלא לומר המנהל היה קדוש. אני דיסלקטי וכותב בשגיאות כתיב חמורות בכל שפה. המילה דיסלקטי לא הייתה באוצר המילים של סביבתי בכלל. ציוני היו בהתאם. לא בקלות עברתי מכיתה לכיתה. ציוני הבגרות שלי נעים בין 6 ל 7. לא התקבלתי ללימודים בארץ לפני שנים רבות מאוד.

    בחו"ל הפתעתי את עצמי מרוחב ידיעותי ועומקן. נשאלתי היכן גמרתי אוניברסיטה. השכלתי הכללית הפתיעה מורים מאוד ידועים באוניברסיטאות של איווי ליג. עד היום מה שרכשתי ב 12 שנות לימוד ראשונות זה עיקר השכלתי.

    מה קרה כאן בארץ? מי אחראי לכך? מי משנה, ממציא, מגרד ולא ברור מהיכן תכניות לימודים חדשות כל שבוע.

    איך זה שבורה עם תעודות מוסמכות לבורות עמוקה כמו גברת מירב מיכאלי כותבת תורת כלכלה וחברה בעיתון המשחק את תפקיד המכובד. איך זה שחברי כנסת לא יודעים לפתוח אטלס איך? איך? איך?

  • dugmanegdit   ביום 21 בינואר 2010 בשעה 14:05

    מירב מיכאלי? אתה בטוח שלא ארלוזורוב?

  • אור טל   ביום 21 בינואר 2010 בשעה 16:47

    די. די לבכות על מה שפעם היה כאן. מספיק. אנחנו השתנינו. העולם השתנה. החינוך משתנה. כל הזמן. כל יום. החכמה היא לשים את היד על הדופק ולפתח את הקשב והריכוז של מובילי המערכת.
    בגדול- אנחנו בחסר אדיר בתחום הזה. ממובילי המדינה, דרך השרים והמנכלים, ועד לאחרון התלמידים. כולם נגועים בנגע הזה של השלמה עם הקיים, של התבוננות על המערכת כעל "זה מה יש" וחוסר רצון אמיתי לעשות את המעשה, להרים את הקול, ולשנות. בעצמך. להצביע ברגלים. בידיים. בספרים.
    להגיד: לא! אני לא מוכנה לרכוש ספרי לימוד לכתה ב' ב-500 שקל. להגיד, לא, אני לא אכניס ילד ללמוד בכתה שיש בה יותר מ-30 תלמידים. לא אני לא אסכים שמורה לחשבון תקרא לילדים בכתה "מטומטמים" כי הם נעזרים בהורים מחוסר ברירה וכל המערכת תעבור על זה בשתיקה. באיזה שהוא שלב צריך לעצור ולהגיד אם מובילי המערכת לא מוכנים להזיז את עצמם לא נותר אלא להיות אנו, ההורים, שנצביע ברגלים ונקבע עובדות בשטח.

  • שרון   ביום 21 בינואר 2010 בשעה 19:04

    Dugmanegdit – ייתכן ולא הייתי מספיק ברור – מדובר בבתי הספר הציבוריים באנגליה ולא בבתי הספר והאקדמיות הפרטיים אלו המכונים Red bricks אליהם כיוונת. מערכת החינוך האנגלית מוציאה את הכסף שלה על דברים נוספים והתוצאות שם מרשימות. אשמור את הנתונים לפוסטים הבאים.
    שרון – כפי שאמרתי המבנים החדשים מביאים תוצאות בתחומים שאני לא ציפיתי שאותם אביא בהמשך. תודה על הפרגון.
    מייקל – אחת הבעיות הקשות של החברה הישראלית היא הקיטוב שמשפיע מאוד על ההישגים בכל התחומים. אנחנו אחת החברות המקוטבות בעולם (ראה מאמריו של דן בן דויד). ההישגים של ילדי התלמידים שלמדו אז כנראה נשארו גבוהים אבל ההזנחה של החלשים בחברה מביאה אותנו למצב שה-OECD דורשת מישראל לטפל בקבוצות החלשות בחברה בטרם נצטרף לארגון המדינות המפותחות. חוץ מזה שעוברים עוד כמה תהליכים על החברה הישראלית כמו מעמד המורה נמוך ושינוי תרבותי שמשפיעים גם בצורה מאוד משעותית.
    אסתי – בבקשה.
    אזרח – בוא נקווה שלא החשש מרעידת אדמה יוביל אותנו לתכנן מחדש את בתי הספר אלא הרצון להוביל שינוי אמיתי.
    רני – אני חושב שהתשובה למייקל מתאימה גם אליך
    אורטל – אני מסכים כי התשובה היא בעיקרה פוליטית

  • המחסנאית   ביום 10 באפריל 2010 בשעה 18:50

    הגעתי בשיטוטי תוך כדי הכנת עמוד לבלוג שלי על בית ספר הרוס
    http://hamachsan.wordpress.com/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A1/
    אני חדשה במרחב הזה ועושה נסיונות ראשונים בצילום ובבלוגיות.

    השפעת המבנה על הנפש מעניינת. בשני הכיוונים גם כיצד הכניסה למבנה קיים משפיעה על הצמיחה ועל הנפש הגדלה בתוכו וגם כיצד תיכנון ובניה משפיעים שראשיתם בנפש משפיעים על המבנה. גם בחינוך. בבתי ספר.  רק במידה מסוימת. אני למדתי בית הבראה (פעם היו כאלה) שהוסב להיות בית ספר. היתה נוקשות בגישה החינוכית אבל גם המון העשרה וחידושים. אבל הרס בית ספר , בעיקר התיכון, היה בהחלט משאת נפש.

    עכשו אני עוקבת אחר בית הספר בתהליך הריסה ובניה ותוהה מי מפקח, מי בחר, למה זה מיועד, האם זה בכלל יהיה בית ספר או אורווה?
    צריך פיקוח – הדרכה אולי מוטב לומר, גם של אדריכל.

  • שרון גרינברג   ביום 11 באפריל 2010 בשעה 20:07

    בלוג מעניין יש לך מחסנאית. מעניין לראות לאן הוא יתפתח. אני מקווה להביא עוד תמונות מעניינות מבתי הספר שהייתי בהם. בבלוג הזה זה אמור להיותר יותר פשוט

  • אודי אורון   ביום 12 במאי 2010 בשעה 14:34

    שרון שלום!

    האם ביקרת פעם בבית הספר אפק בראש העין?
    http://www.afekr.org.il/
    המקום השאיר עלי רושם עמוק, הן מבחינת הגישה החינוכית והן מהמימד של המרחב הפיזי. מומלץ.

    אודי

  • שרון גרינברג   ביום 12 במאי 2010 בשעה 14:46

    תודה על ההמלצה.
    אנסה להגיע לשם.

  • gila dayan   ביום 17 באוקטובר 2011 בשעה 15:09

    לא הארכיטקטורה של בתי הספר תשפיע על הישגי התלמידים, כי אם תוכן הלימוד, ואיכות המורים!

  • עופר נקש   ביום 17 באוקטובר 2011 בשעה 15:19

    שרון נשמע מעניין, אבל האם בנושאי תוכן מעודכנים לזמננו, שינויים בשיטת החינוך, ובכלל על תוכן חינוך היה לך חשיפה שם בקונגרס, או בכלל אני אשמח להתעדכן בחומרים שלך. תודה עופר.

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*