הרבה זמן לא כתבתי. לעומת זאת – קראתי המון (ובאופן טבעי אני מצייץ, ואתם מוזמנים לעקוב אחריי בטוויטר). אחד האתרים המעניינים שהתוודעתי אליהם הוא Expert 21 – אתר שמעיד על עצמו כמכין את האנושות לעתיד, או לפחות מתמקד בקריאה, כתיבה וחשיבה של בני נוער כדי להכינם להיות אזרחים טובים יותר במאה שאנו חיים בה. כלומר לעתיד.
וכאן מגיעה באזזזז. מזמן לא זרקתי מילת באזזזז עסיסית, אז הנה אחת שכבר כמה שנים מככבת במערכת החינוך: מ-יו-מ-נו-יות. חוץ מבצליל זה לא דומה למיומנה, בטח שלא בקצב. הלוואי שבחינוך דברים היו זזים בקצב קצת יותר מהיר. אבל זה לפוסט אחר. אולי אפילו לבלוג נפרד.
על פי Expert 21, כדי להגדיל את האטרקטיביות של תלמידי חטיבות הביניים בשוק העבודה העתידי ואת המוכנות שלהם כאזרחים, יש לפתח אצלם את המיומנויות האלה:
- חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט.
- פתרון מצבים מורכבים, מולטי-דיסציפלינריות, פתרון שאלות פתוחות.
- חשיבה יצירתית ויזמית.
- תקשורת ושיתופיות.
- לקיחת אחריות על פיננסים, בריאות ובאופן כללי אחריות אזרחית.
באתר פורטים את היכולות הנדרשות לדרישות שוק העבודה של המאה ה-21:
|
מיומנויות לחיים, למכללה או למקום העבודה: 1. הצבת מטרות. 2. היכולת לזהות את היועצים הנכונים. 3. להיות מנהיג. 4. הבנת פרספקטיבות מורכבות. 5. חקירת מקומות עבודה וקריירות. אוריינות מידע ומדיה: 6. ארגון מידע. 7. הערכת מקורות. 8. ניתוח נתונים. 9. פיתוחתכנית מחקר. 10. ניתוח מדיה. אוריינות ICT: 11. שימוש בתוכנות. 12. שימוש באינטרנט. 13. הגנה על עצמך באינטרנט. 14. שימוש בטכנולוגיה לצורכי תקשורת. יצירתיות וכושר המצאה: 15. דמיון. 16. סיעור מוחות. 17. המצאה. 18. יצירה. 19. עיצוב. תקשורת ושיתופיות: 20. שאילת שאלות. 21. בניית צוות יעיל. 22. ארגון קבוצת דיון. 23. יישוב עימותים. 24. הצגה (פרזנטציה) אפקטיבית. 25. כתיבה אפקטיבית. |
אני חייב לציין שבמבט ראשון התרשמתי, במבט שני נבהלתי מהעומס העצום של מיומנויות ויכולות הנדרשים מהילדים האלה, בגיל שבו בין השאר עליהם להתמודד עם חצ'קונים, מצבי רוח קיצוניים ומוזיקה רועמת. במבט שלישי כבר עצמתי עיניים והתיישבתי לחשוב.
האם אכן סביר לצפות לכל כך הרבה מבני הטיפש-עשרה המתחילים? אולי אני מקובע על מה שלמדתי אני בחטיבת הביניים ולכן זה נראה לי יותר מדי? מצד שני, אם לימוד כל המיומנויות האלה בא על חשבון או במשולב עם החומרים שגם ככה דוחסים להם היום למוח במגוון תחומים כגון מתמטיקה, ספרות, ביולוגיה, תנ"ך ושאר ירקות – ואם עושים זאת נכון – אפשר שזה ניצול טוב יותר של היכולות השכליות והזמן העומדים לרשותם.
ואחרי הכול (יותר נכון: לפני) מגיעה הסוגיה המעניינת מכולן: מי יכשיר את התלמידים למיומנויות הללו? הרי יש להכשיר את המורים תחילה.
הביצה והתרנגולת?
תגובות
מה שנדרש מהילדים בבתי הספר הרגילים, זה לבלוע כמויות אדירות של חומרים מיותרים ואחר כך להקיא אותם בדיוק כמו שהמורים רוצים לשמוע אותם. חשיבה ביקורתית? גיחי גיחי. כל כך הצחיק אותי שזאת המיומנות הראשונה שרוצים להנחיל לתלמידים בדרך אל שוק העבודה… הרי אם ינחילו לילדים את המיומנות הזו, ורק אותה, אולי בסוף הם יהיו גם אזרחים שווים, ובכלל, בני אדם? ואיזה מסוכן זה…
המיומנויות נראות לי שימושיות ומוצלחות ביותר.
אני גם דיי בטוח שאף אחד במשרד החינוך לא יתנגד להן, לפחות לא ברמה התאורטית.
ברשותך, אני לוקח על עצמי להמיר את הרשימה שהכנת למשימות ופעילויות מעשיות (ורלוונטיות) למורים.
במערכת מוודל moodle האהובה עליי 🙂
להלן קישור התחלתי. המרחב בבנייה
http://www.tikshuv.org.il/moodle/course/view.php?id=1078
אני דיי בטוח שאפשר לשלב תרגול של המיומנויות הללו בנושאים הנלמדים בבית הספר.
כדי מאוד להציג את הרשימה למורים. לפחות כדי שיוכלו לעדכן את ההנחיות שהם נותנים לתלמידים.
או ליצור קורס מקוון בו הם יכולים להתנסות בעצמם במשימות אשר נוצרו ברוח המיומנויות הנדרשות.
מה דעתך ?
שבניתי עבור סטודנטים לניהול. זה לא קל בכלל להעיר ולהפעיל עם אנשים שהרדימו את יכולת החשיבה שלהם ולימדו אותם ששינון חומר זה ידע. כל תוספת בנושא הזה מבורכת.
מיכל – אני לא חושב שיש יד מכוונת להפוך את הילדים לרובוטים. יש כאן החמצה של מערכת החינוך את השינוי שעובר על העולם. קראי את מאמרו של דוד חן מהבוקר – http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091214_1134812
נדב – אני איתך. אם תצליח לשכנע את המורים לשלב את המיומנויות כולנו הרווחנו. כתוב לי ונראה איך מרימים את הכפפה ביחד.
כרמל – אני מאמין שהדברים הפיכים. באחד הפוסטים הקרובים אכתוב על הדרך שבה אני מלמד בבר אילן. אולי זה יכול לתת לך רעיונות
זה מדהים איך אנחנו כולנו מפחדים מלהפוך אותם לרובוטים ולאנשים לא חושבים, מנתחים, עצמאיים
וגם מתכתב בדרך מוזרה עם הפוסט שלי מהיום על פחד עצובעצובעצוב מהאבולוציה והרובוטיקה האנושית…
http://www.notes.co.il/chelli/63355.asp
אין כלום אבל כלום על החזקת פטיש, פצירה, פתיחת בורג, שרטוט בחרט של קו ישר. כבר לא מדובר בכלל על חכה, רובה צייד, מחרשה, מעדר, בניית עפיפון, תפירת תיק. שימוש בואום
Multimeter
עבודות בסיס בידיים ממש בחשמל, כימיה, פיזיקה
זה מטורף לחלוטין מהיכן זה? מאיזה ארץ? זה לא באף לא ארץ אחת הארצות אירופה. יוצרים אנשים ללא כל יכולת להחזיק כלי עבודה יהיה אשר יהיה. טירוף מוחלט וקיצוני
תרשימים וראשי פרקים אלו מיצרים ייצורים נכים מוטנטים שאינם בינם לבין הומו ספיאנס ולא כלום. חברה שתגדל אנשים לפי תיאוריות כזב אלו לא תוכל לייצר לעצמה מזון, בגד, מחסה. טירוף מוחלט. חברה כזו תאבד מעולם תוך דור שנים.
דא עקא, מיומנויות באוויר בלי "סבסטנס" שווה כקליפת השום, יש ללמו דולתרגל גם וגם – ידע, מידע ומיומנויות.
הצרה היא שלמעט אוריינות ה-ICT, אפילו באוריינות המידע והמדיה אין ממש חדש.
היינו אמורים ללמוד את המיומנויות האלה כתלמידים גם במאה ה-20 המיושנת והרחוקה.לחרוט על הדגל את החשיבה היצירתית או הביקורתית כמשהו חדשני ומהפכני הוא סוג של רמייה מצד אחד ומצד שני תמיד טוב לומר שמערכת החינוך תשאף לפתח לומד עצמאי, יוזם, ביקורתי…זה מצלצל נפלא!
מי יפתח את המיומנויות החשובות האלה אצל התלמידים? אותם מורים שיושבים בשהשתלמויות וצמאים לקבל דפי עבודה והוראות מדוייקות ומרשמיות לשיעור ה"נכון"? שהבקשה הקטנה ל"המציא" משהו מפחידה אותם ומלחיצה אותם? יש משהו במעגל סכמות החשיבה הזה שקשה ואולי בלתי אפשרי לפרוץ בנתונים הקיימים היום כפי שזה היה בנתונים שהיו קיימים במאה שעברה.
להבדיל מנגרות (או כמעט כל מקצוע אחר), מיומנויות הן דבר הכרחי אבל לגמרי לא מספיק. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא לא רק אמצעי, כלי, או תיפקוד, אלא מהווה מכלול דרך-חיים שכולל תרבות, התנהלות אישית וחברתית, ערכים, מוסר ואתיקה.
רשימת המיומנויות הנכבדת שהבאת כאן, שרון, נותנת בסיס טכני לא רע, אבל רחוקה מאד מלהכשיר אדם להתנהל כשורה בעולם של המאה ה-21. חינוך — כפי שאתה יודע היטב — כולל הרבה יותר מאשר מיומנויות (אפילו בתוספת ערימות המידע והידע, כפי שצויין כאן), וכשמדברים על הכנה לחיים צריך להתייחס לחינוך במובן הרחב של המילה, ולא להכשרה טכנית צרה ועקרה למדי.
אחת הצרות של "מערכת החינוך" שלנו (לא מגיע לה כינוי זה ללא מירכאות) — ואינני הממציא של ביקורת זו, כמובן — שהיא מקנה (או לפחות מנסה להקנות) הרבה מאד מיומנויות (אולי הרבה יותר מדי), בדיוק כמו מפעל המייצר ברגים או מחשבים, אבל עם מעט מאד נשמה, נפש, מודעות, רגישות, תפיסת-עולם, ערכים, אינטליגנציה רגשית וחברתית ובגרות התנהגותית בסביבה חדשה ומשתנה.
צר לי, שרון, אך אני לגמרי לא מתלהב מהאתר שקישרת אליו ומהחומר הכלול בו. זוהי, מבחינתי, רק דוגמה נוספת מני רבות על הפספוס הגדול והטעות העצומה של העוסקים בחינוך ובהכשרה, שלא מבינים שהכי חשוב זה לחנך ולהכשיר להיות בן-אדם טוב ומוצלח, והמיומנויות הן דבר משני לחלוטין.
אתה מחזיר אותי לימים שלמדתי חינוך, בתוכנית מצויינים,
http://html.macam.ac.il/sadna2006/11/index.files/Page1987.htm
עסקנו רבות בשאלה של בית הספר העתידי וחינוך בר קיימא.
(חייבת להודות שהניסוח הסופי קצת רחוק מהמקור שלי, אבל לא משנה…)
בכל אופן, בשורה התחתונה, מעבר לכל המילים היפות,
המטרה ההומניסטית נשארה אותה מטרה :
להוביל אנשים להיות בני אדם.
, אינדיבידואלים אוהבי אדם.
הייתה לי מורה לספרות, שאמרה שהדבר היחיד שצריך באמת ללמד בבית הספר הוא – לשאול שאלות.
זו המיומנות הכי חשובה. משם השמיים הם הגבול.
ותמיד תמיד לזכור שמאחורי המסה הסוערת חסרת הפנים הזו שנקראת מתבגרים, יש בני אדם, כל אחד עולם ומלואו, עם כישרון ולב ונשמה שמניעים אותו למימוש עצמי.
וזה לא ישתנה לעולם.
אז מותר להיות קצת אופטימיים, עם או בלי קשר להתפתחויות הטכנולוגיות, הן רק כלי – זו האצבע על ההדק שעושה את ההבדל.
פרסם תגובה