הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר

דברים ברוח זו אמר פרופסור שיזף רפאלי בהרצאתו ביום השימושיות הבינלאומי שנערך ב-8 בנובמבר בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. אבל בטרם נגיע להרצאה של שיזף רפאלי הנה סקירה קצרה על ההרצאות האחרות  בכנס.

ההרצאה המרכזית הייתה של פרופ' יואל דונחין מבית החולים הדסה בירושלים: "מדוע בתי חולים הם סביבה מסוכנת". יום השימושיות הבינלאומי עמד השנה בנושא רפואה, וזו הסיבה לכך שנישאו בו 2 מתחום זה.

בהרצאתו סיפר דונחין כי כשחיפש בגוגל "יוזביליטי", מיד עלו נושאים הקשורים בשימושיות במחשב. לשאלתו כמה מהיושבים עוסקים בתחום של יוזביליטי ומחשבים הצביעו להערכתי 95% מהקהל. עובדה זו  מצביעה על הצלחה בהעלאת המודעות לשימושיות בתחום המחשבים. נכון, יש עוד כברת דרך, אבל עצם העובדה כי 950 איש  חברים ב-upa Israel לדבריה של חוה צור, נשיאת האיגוד, מחזקת את העובדה כי הנושא נמצא במודעות  וחודר לתודעת הקהל.

המצב רע יותר לטעמי בתחום הרפואה, לפי הרצאתו של פרופסור דונחין, ולו מהסיבה שמדובר בחיי אדם. כל שגיאה בתחום עלולה לעלות בחייהם של אנשים.

דונחין הדגים את הרצאתו במספר רב של דוגמאות החל ממראה האחיד של תרופות האחת טיפות אף והשנייה עם אותה תווית משמשת את המרדימים. דוגמה נוספת – הברזים השונים במכשירי ההרדמה שכולם נראים אותו דבר ואפשר להתבלבל בין גז הצחוק לבין החמצן. הפתרון לבעיה של הברזים היא פשוטה להפליא – שרשרת שמונעת מתן כמות גדולה של גז צחוק וכשמגיעים לכמות המקסימאלית של גז צחוק  ברז החמצן נפתח במקביל.

בכלל, הנתונים לגבי מספר הנפגעים מתאונות הקשורות בשימושיות לא ידוע מהסיבה שאין סופרים אותם. המרצה  סיפר כי בריאיון עיתונאי טלפוני הוא "שלף"  מספר לעיתונאית, ומאז זה המספר הרשמי  במדינה. יש לציין כי דונחין בהרצאתו נשמע אופטימי לגבי העתיד, לאור השינויים החיוביים המתרחשים בתחום, כגון שיתוף הרופאים בפיתוחים של תרופות ומכשירים הנוגעים שהם משתמשים בהם, מתוך שימת לב לחשיבותה של השימושיות.

ההרצאה השנייה הייתה של פרופסור יורם עשת: "חשיבה דיגיטלית – האתגר הגדול של עיצוב סביבה שמישה למשתמש הנאיבי". ההרצאה היא למעשה חשיפה ראשונה של מחקר המשך שנערך לפני כ-3 שנים, וכותרתו "לשרוד בסייברספייס: מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי " (קישור להקלטה) באתר איגוד האינטרנט ניתן לקרוא את ההרצאה. פרופסור עשת פירט 6 מיומנויות קוגניטיביות שמפעילים המשתמשים:

• חשיבה צילומית
• חשיבת שעתוק
• חשיבה מסתעפת
• חשיבת מידע
• חשיבה חברתית-רגשית
• חשיבת זמן אמת

המשמעות העיקרית של המחקר, לטעמי, היא בבדיקה של 3 קבוצות גיל: נוער, צעירים ומבוגרים, ובחינת ההתפתחות דרכי החשיבה שלהם לאורך השנים. גם הרצאה זו לא נגעה ישירות לתחום השימושיות, אך היא משמשת כנקודת מוצא להבנת התפקוד של משתמשים בסביבה דיגיטלית וביכולת שלהם ללמוד בסביבה זו. השורה התחתונה של המחקר – חשיפה רבה לאינטרנט אינה מסייעת לחשיבה ביקורתית אם הנחשף לא רכש לפני כן כלים לכך.

 פרופ' עשת יציג את המחקר במלואו בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה  – 2008. שווה להגיע!

עמיר זבולוני מ- pamam-scp הרצה על "במרחק נגיעה – סוגיות בתכנון ממשקי מגע". בהרצאתו הוא פירט נקודות קונקרטיות ופתרונות בתכנון מסכי מגע. לדוגמה גודל מינימלי של אובייקט במסך מגע על פי התקנים השונים: בתעופה – 19 מ"מ, בצבא – 16 מ"מ, ובאיגוד ה-Human Factor – 10 מ"מ. כאשר יש להקפיד על מינימום רווח בין האובייקטים של 3 מ"מ בכל התקנים

ד"ר אורן צוקרמן מהמרכז הבינתחומי הדגים את תוכנת SCRATCH, סביבת פיתוח לילדים מבית היוצר של מעבדות המדיה ב-MIT. אותם יוצרים של תוכנת לוגו המפורסמת. ההדגמה של scratch נועדה להדגים יצירת סביבה קלה ללמידה ולתפעול תוך כדי הדגמה של עבודות תלמידים בסביבה. המערכת תוכננה כדי ליצור תרבות תכנות. הממשק מעודד למידה עצמית, ובעיקר מעודד למידה ממשתמשים אחרים. לסביבה יש גם אתר בעברית, המזמין מורים ללמוד איך להפעיל את התוכנה ולהעביר זאת לתלמידיהם. אני התלהבתי מהסביבה, ובקרוב אשב עם כמה תלמידים לנסות אותה.

את ההרצאה הנוספת מתחום הרפואה – "אינטרנט, רפואה והאוכלוסייה המבוגרת" – נשאה
ד"ר נעמי ביטרמן, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מעבר לעובדה שהאוכלוסייה הבוגרת גדלה באופן מוחלט וגם משקלה היחסי באוכלוסייה גדל, מדובר בקבוצה בעלת כוח כלכלי גדול וכוח פוליטי ואלקטורלי משמעותי. ההרצאה פירטה מחקר שבדק  ממשקים מומלצים לאוכלוסייה זו. לאכזבת הקהל, לאחר פירוט של כל דרכי המחקר והשאלות השונות שעלו במחקרים, ד"ר ביטרמן לא פירטה המלצות חד-משמעויות ולו מהסיבה כי לטעמה אין ממשק תצוגה בלבדי להצגת מידע, ולדבריה יעילות של תצוגה חזותית תלוי בתכונות התצוגה.

בעיניי ההרצאה המרתקת ביותר הייתה של פרופ' שיזף רפאלי – "משחקים רציניים". שיזף בהרצאתו דיבר על שינוי ושכנוע הדרכה ולמידה באמצעות משחקי מחשב מקוונים. משחקים רציניים, לטענתו, עוסקים בחינוך, הדרכה, רפואה – שיקום והחלמה, בריאות, איכות סביבה , שכנוע פוליטי ושינוי חברתי.

משחקים רציניים מציגים מודל אלטרנטיבי, מקנים ראייה מערכתית ובין-תחומית, ודרכם משיגים את מעורבות המשתתפים ושביעות רצונם.

בהרצאה פירט שיזף יתרונות רבים ומגוונים לנושא המשחקים, כמו לדוגמה שהם מאפשרים לימוד בקצב אישי ומעמתים את המשתתף עם תוצאות הבחירה שלו.

רפאלי הצביע על נקודה חשובה במשחקים מקוונים – הם חייבים להיות בשפתו של השחקן. בנוסף, הוא ציין כי ישראל מפגרת בתחום ביחס לכל מה שקורה בעולם. הוא הביא לדוגמה את המשחק של האו"ם שעוסק ברעב בעולם.

מרבית המשחקים מרוכזים באתר – http://www.socialimpactgames.com/ ו- http://www.seriousgames.org/index2.html.

כדי לייצר משחק רציני טוב חשוב שיהיו 3 מרכיבים : תיאוריה, תוכן ועיצוב משחקים.

ומה קורה קצת בארץ?

ד"ר חנן גזית מהמרכז הטכנולוגי בחולון, אחד האנשים המובילים את הנושא בארץ, כותב בלוג על החיים במציאות מדומה. בבלוג הוא כותב על עצמו "מייסד DiGRA ISRAEL הסניף הישראלי הרשמי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב; חוקר משחקי מחשב ועולמות וירטואליים; מומחה לניתוח אינטראקציות בכלים ממוחשבים ".

לסיכום, בכנס השימושיות היה הרבה פחות שימושיות מהצפוי אבל היו בו כמה הרצאות שעשו את הכנס שווה  מבחינתי.