הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר

בשבוע שעבר נערך כנס מושינסקי להנהלות בתי הספר של אורט. במושב שעסק בכיתות האקדמיות השתתפו נציגים מאוניברסיטאות וממכללת בראודה בכרמיאל.

1. מהי כיתה אקדמית?

זהו פרויקט המאפשר לתלמידי תיכון להתחיל ללמוד באוניברסיטה במקביל ללימודיהם בתיכון. משתתפות בפרויקט כל האוניברסיטאות בארץ ומכללת בראודה למהנדסים, ויכולים להצטרף לפרויקט תלמידי כיתות ז'-ט'. השנתיים הראשונות, בכיתה בתיכון הרגיל שלהם, מוקדשות להכנה ללימודים האקדמיים, כלומר הכרת שיטות הלמידה באוניברסיטה, תרגול  מיומנויות כגון ארגון חומר, תכנון זמן, בניית סכמות, תמצות וסיכום חומר, שימוש במקורות, הצגת רפרטים והגשת תרגילים, סמינריונים ועבודות, וכתיבת מבחנים.

לאחר השלב הראשון התלמידים יכולים להתחיל ממש ממש ללמוד בקורסים אקדמיים ולצבור נקודות זכות. בשלב אתה כבר תלמיד כיתה י', י"א או י"ב.

2. כיתה אקדמית – לשם מה?

השאלות הראשונות שאנשים נוהגים לשאול כשהם שומעים על הפרויקט הן "למה צריך את זה?" ו"למה למהר?" אלו שאלות לגיטימיות. אכן הפרויקט אינו מתאים לכלל אוכלוסיית התלמידים אלא רק לתלמידים בעלי יכולות הן לימודיות ובגרות רגשית וחברתית גם יחד (על כך בהמשך).

3. איך זה עובד?

בכל מוסד אקדמי מפעילים את הפרויקט בצורה אחרת. יש אוניברסיטאות שבהן התלמידים נרשמים לקורסים באופן עצמאי, ובאחרות, הם משתלבים ככיתה במסגרת הקורס האקדמי (כך זה עובד באורט). אופני ההפעלה שונים ממוסד למוסד, אך יש כמה קווי דמיון ביניהם.

4. ומה עם נפש הילד?

באורט חשוב מאוד ליצור סביבה שבה הנער והנערה יוכלו למצות את הפוטנציאל שבהם וללמוד לימודים אקדמיים. בדרך זו הם גם מקבלים תמיכה רגשית ואישית לעומת תלמידים שלומדים באופן עצמאי (שגם הם זוכים לליווי מצד האוניברסיטה, אבל בדרך שונה).

נקודה חשובה מאוד שעלתה בדיון היא האפקט השלילי שחוויה כזו מספקת לילד שאינו מתאים או בשל למסגרת כזו. היא אף עלולה לגרום לטראומה ולהתנגדות בעתיד ללימודים אקדמיים.

5. למה דווקא הם?

שאלה נוספת שעולה היא אם פרויקט כזה בא גם על רקע חוסר היכולת של בית הספר לתת מענה לתלמידים מצטיינים.

בבית הספר מושקעים משאבים גדולים מאוד בטיפול באוכלוסיות החלשות: בלימודי תגבור, בעבודה בקבוצות קטנות. פרויקט מסוג הכיתה האקדמית נותן למעשה מענה לאוכלוסייה החזקה שאינה זוכה לטיפול  נאות במסגרת בית הספר.

6. האם התיכוניסטים ישתלטו על מדשאות האוניברסיטה?

אחד הדוברים מטעם האוניברסיטאות ציין כי כמו שיש להיזהר מאקדמיזציה של בית הספר יש להיזהר מתיכוניזיציה של האקדמיה. לכן מגבילים את מספר תלמידי התיכון בכמה מן האוניברסיטאות כך שמספרם לא יעלה על 15 אחוז מסך הסטודנטים בכל קורס.

7. מי מפסיד?

כצפוי, הפריפריה שוב מפסידה. הפרויקטים פעילים ביישובים שהם במרחק של עד שעה נסיעה מהאוניברסיטה. פרט כמובן לבתי ספר הפועלים במסגרת כיתתית, כי אז בית הספר דואג להסעות ולכל הלוגיסטיקה מסביב.

8. ומה עם שירות צבאי?

השירות הצבאי עלול בהחלט לקטוע את הרצף הלימודי של בני הכיתה האקדמית. אם התלמידים אינם עונים על הקריטריונים של הצבא, אם הם אינם ממלאים את הצרכים של הצבא בעתודאים במסגרת מחזורי הגיוס ואם לא הספיקו לצבור מספיק נקודות אקדמיות, אזי הם מגויסים לשירות רגיל. במקרים כאלה האוניברסיטאות מאפשרות לצבור את נקודות זכות לתואר ושומרות את נקודות הזכות הללו כ-5 עד 6 שנים. וכך, כשתלמידים אלו מתגייסים לצה"ל, השירות אינו נחשב במניין השנים לשמירה על נקודות הזכות.

9. אז מי צריך כיתה אקדמית?

התלמידים שלומדים בפרויקט הם מטבעם סקרנים ולמדנים ומעניינים להרחיב את אופקיהם. הם היו לומדים גם בדרך אחרת, פשוט המסגרת הזו מספקת להם תשובה הולמת לצרכים שלהם.

·         פורסם גם בקפה דה מרקר

כחלק ממסע השיווק של הספר רבע עוף התחלתי להשתמש במערכת הפרסום של גוגל  – Google AdWords.

כלי רב עוצמה

התחושה הראשונה לאחר שפותחים חשבון במערכת היא כי קיבלתי לידיי כלי רב עוצמה המאפשר להגיע לכל משתמש באינטרנט. טוב לא נגזים, אבל לקהל שיכול להתעניין בספר "רבע עוף", והרי זו כל מטרת הכניסה.

דימוי נוסף שכל הזמן רץ לי בראש והתחזק בכל פעם שעשיתי לוגאין למערכת היא כי אני נמצא באפליקציה שמדפיסה את הדולרים של גוגל.

חסרונות מועטים

הדבר הראשון שבולט לעין בכניסה למנשק הפרסום הוא עומס המידע בדף. נכון, הם עושים זאת בדרך גוגלית ידידותית טיפוסית, אבל עדיין, כמות הטקסטים שיש לקרוא וללמוד היא גדולה. דבר נוסף שקופץ לעין הוא השימוש בראשי תיבות. נכון הם מעטים, אבל מכיוון שהם משמעותיים הדפסתי לי דף עם כל המונחים החשובים שיהיה תמיד מול העיניים, למשל  על"ל – עלות לכל קליק, שק"ל – שיעור קליקים. הרי אם רוצים לחסוך במקום אפשר לתת Tool Tip קטן שיסביר את המונחים.

אתרי ה-SEO כבר לא מגלים את אמריקה

לאחר שקראתי את ההסברים הנהירים והמובנים, חיפשתי באתרי ה-SEO טיפים לנושא. הדבר העיקרי שנמצא בכל האתרים הללו הוא המדריך לשימוש ב-AdWords, שהיום, במנשק העברי, מוטמע ממילא במערכת. סביר להניח שאתרי ה-SEO עשו זאת לפני הגיור של המערכת. במצב הנוכחי, על כל פנים הם אינם מחדשים או מוסיפים הרבה מעבר למה שכאמור מוטמע במערכת עצמה.

גוגל למתחילים

התחלתי את צעדיי הראשונים במערכת, ובחרתי להשתמש בעֶרכה למתחילים של גוגל. התחבטתי בניסוח הכותרת, המוגבלת ל-25 תווים, ובשתי שורות בנות 35 תווים. לאחר כל הניסיונות ובעקבות כל ההמלצות, שניתנות גם הן במערכת, זה נוסח המודעה שהגעתי אליה:

מתנה לפסח – הספר רבע עוף
ספר נפלא שהופך את הלחצים המשפחתיים
לרומן מצחיק ומרתק . הזמינו עכשיו
www.reva.co.il

הגדרתי תקציב (200 שקל לחודש, למי שמתעניין בפרטים), והעליתי את מסע הפרסום לאוויר. התקציב חולק באופן אוטומטי על פני 30 יום.

מידיות

מובן שעם סיום הפעולה התחלתי לחפש במחרוזות חיפוש את המילים שבחרתי. מתוך היכרות עם גוגל, ברגע הראשון הופתעתי לראות כי המערכת עובדת במידיות וכי מסע הפרסום הגוגלי שלי כבר פועל. למה הופתעתי? פשוט כי אני מכיר את המאמצים שיש לעשות כדי לאנדקס אתר חדש בגוגל וכדי שהוא יתחיל להופיע בתוצאות החיפוש.

זאת ועוד, לאחר 3 שעות מתחילים להופיע בחשבון שלי ב-AdWords גם דיווחים סטטיסטיים, ובהם רואים אילו מילים וביטויים הגולשים מחפשים יותר בתדירות, ומה המיקום שלהם בדף תוצאות החיפוש. עוד הפתעה: אנשים אכן מקליקים על מודעות הטקסט בצדי תוצאות החיפוש. נכון, בשיעור נמוך מאוד, אך עדיין מקליקים.

מכל מקום, עצם העובדה שהמודעה מופיעה ואנשים נחשפים אליה מקבילה בעיניי לפרסום חוצות.

הגרסה הרגילה

לאחר כמה שעות הבחנתי כי המודעה אינה מופיעה בתוצאות החיפוש. במערכת עצמה הופיעה הודעה בסגנון "מיצית את התקציב היומי של ההודעות".

בשלב זה החלטתי להתקדם לגרסה הרגילה. כאן, בנוסף על ההתחבטות בנוגע לנוסח כל מודעה (פרסמתי כמה מודעות) יש להגדיר תקציב ליום ועלות שאני מוכן לשלם לכל קליק.

רווח קטן למתחיל

החלטתי לשכפל את המודעה ואת מילות המפתח, וגיליתי כי התקציב, שנגמר אחרי 2 הקלקות בהגדרות למתחילים, שרד הרבה יותר זמן במסע פרסום "רגיל" שהגדרתי באופן ידני. נכון, המערכת בגרסה למתחילים מיקמה את המודעה שלי במקום הראשון ובעלות גבוהה יותר מאשר אני הקצבתי, ואולם מכיוון שלי חשובה גם עצם החשיפה של המודעה , לטעמי האסטרטגיה שנקטתי הייתה מוצלחת יותר.

רווח ענקי לגוגל

איך אפשר לדעת שאנשי גוגל ימשיכו לעשות את המיליארדים שלהם ואף להגדילם? פרט לעובדה שעדיין אין להם מתחרה ראוי, המערכת מודיעה לך מתי מילת מפתח מסוימת אינה עומדת במסגרת התקציב היומי שהקצבת ושואלת אותך אם להגדיל את התקציב לאותה מילה. רק לשם הדוגמה: כשהתחלתי את מסע הפרסום לפני כשבוע, העלות להופעה בדף תוצאות החיפוש של המילה "ספר" הייתה 0.21 אגורות. באמצעות המערכת הגדלתי את התקציב למילה זו ל-30 אגורות, 50 אגורות ו-70 אגורות. נכון להיום, פחות משבוע לאחר תחילת מסע הפרסום, כדי להופיע בדף התוצאות של המילה ספר יש להקציב עלות לכל קליק בסך 1.70. באחוזים הקפיצה נראית הרבה יותר גדולה – יותר מ-800 אחוז.

ומכאן אפשר להבין מנין יבוא הכסף הגדול של גוגל. ככל שיותר אנשים ישתמשו ב- Google AdWords, כך המחיר לכל מילה יעלה בצורה משמעותית. המרוויחה הגדולה תהיה גוגל.

סיכום השבוע

בתוך פחות משבוע המודעות לספר רבע עוף הופיעו בתוצאות החיפוש בגוגל 3,648 פעם, הקליקו עליהן 12 פעמים, ועד היום זה עלה לי 9 שקלים. המחירים המגוחכים האלה הם מה שעושה את השימוש במערכת לכדאי לכל בעל אתר שמנסה לקדם את האתר שלו או מוצר כלשהו באמצעות האתר.

עכשיו אתחיל לחקור מה יכול להגדיל את כמות ההקלקות.