הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר

דברים ברוח זו אמר פרופסור שיזף רפאלי בהרצאתו ביום השימושיות הבינלאומי שנערך ב-8 בנובמבר בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. אבל בטרם נגיע להרצאה של שיזף רפאלי הנה סקירה קצרה על ההרצאות האחרות  בכנס.

ההרצאה המרכזית הייתה של פרופ' יואל דונחין מבית החולים הדסה בירושלים: "מדוע בתי חולים הם סביבה מסוכנת". יום השימושיות הבינלאומי עמד השנה בנושא רפואה, וזו הסיבה לכך שנישאו בו 2 מתחום זה.

בהרצאתו סיפר דונחין כי כשחיפש בגוגל "יוזביליטי", מיד עלו נושאים הקשורים בשימושיות במחשב. לשאלתו כמה מהיושבים עוסקים בתחום של יוזביליטי ומחשבים הצביעו להערכתי 95% מהקהל. עובדה זו  מצביעה על הצלחה בהעלאת המודעות לשימושיות בתחום המחשבים. נכון, יש עוד כברת דרך, אבל עצם העובדה כי 950 איש  חברים ב-upa Israel לדבריה של חוה צור, נשיאת האיגוד, מחזקת את העובדה כי הנושא נמצא במודעות  וחודר לתודעת הקהל.

המצב רע יותר לטעמי בתחום הרפואה, לפי הרצאתו של פרופסור דונחין, ולו מהסיבה שמדובר בחיי אדם. כל שגיאה בתחום עלולה לעלות בחייהם של אנשים.

דונחין הדגים את הרצאתו במספר רב של דוגמאות החל ממראה האחיד של תרופות האחת טיפות אף והשנייה עם אותה תווית משמשת את המרדימים. דוגמה נוספת – הברזים השונים במכשירי ההרדמה שכולם נראים אותו דבר ואפשר להתבלבל בין גז הצחוק לבין החמצן. הפתרון לבעיה של הברזים היא פשוטה להפליא – שרשרת שמונעת מתן כמות גדולה של גז צחוק וכשמגיעים לכמות המקסימאלית של גז צחוק  ברז החמצן נפתח במקביל.

בכלל, הנתונים לגבי מספר הנפגעים מתאונות הקשורות בשימושיות לא ידוע מהסיבה שאין סופרים אותם. המרצה  סיפר כי בריאיון עיתונאי טלפוני הוא "שלף"  מספר לעיתונאית, ומאז זה המספר הרשמי  במדינה. יש לציין כי דונחין בהרצאתו נשמע אופטימי לגבי העתיד, לאור השינויים החיוביים המתרחשים בתחום, כגון שיתוף הרופאים בפיתוחים של תרופות ומכשירים הנוגעים שהם משתמשים בהם, מתוך שימת לב לחשיבותה של השימושיות.

ההרצאה השנייה הייתה של פרופסור יורם עשת: "חשיבה דיגיטלית – האתגר הגדול של עיצוב סביבה שמישה למשתמש הנאיבי". ההרצאה היא למעשה חשיפה ראשונה של מחקר המשך שנערך לפני כ-3 שנים, וכותרתו "לשרוד בסייברספייס: מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי " (קישור להקלטה) באתר איגוד האינטרנט ניתן לקרוא את ההרצאה. פרופסור עשת פירט 6 מיומנויות קוגניטיביות שמפעילים המשתמשים:

• חשיבה צילומית
• חשיבת שעתוק
• חשיבה מסתעפת
• חשיבת מידע
• חשיבה חברתית-רגשית
• חשיבת זמן אמת

המשמעות העיקרית של המחקר, לטעמי, היא בבדיקה של 3 קבוצות גיל: נוער, צעירים ומבוגרים, ובחינת ההתפתחות דרכי החשיבה שלהם לאורך השנים. גם הרצאה זו לא נגעה ישירות לתחום השימושיות, אך היא משמשת כנקודת מוצא להבנת התפקוד של משתמשים בסביבה דיגיטלית וביכולת שלהם ללמוד בסביבה זו. השורה התחתונה של המחקר – חשיפה רבה לאינטרנט אינה מסייעת לחשיבה ביקורתית אם הנחשף לא רכש לפני כן כלים לכך.

 פרופ' עשת יציג את המחקר במלואו בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה  – 2008. שווה להגיע!

עמיר זבולוני מ- pamam-scp הרצה על "במרחק נגיעה – סוגיות בתכנון ממשקי מגע". בהרצאתו הוא פירט נקודות קונקרטיות ופתרונות בתכנון מסכי מגע. לדוגמה גודל מינימלי של אובייקט במסך מגע על פי התקנים השונים: בתעופה – 19 מ"מ, בצבא – 16 מ"מ, ובאיגוד ה-Human Factor – 10 מ"מ. כאשר יש להקפיד על מינימום רווח בין האובייקטים של 3 מ"מ בכל התקנים

ד"ר אורן צוקרמן מהמרכז הבינתחומי הדגים את תוכנת SCRATCH, סביבת פיתוח לילדים מבית היוצר של מעבדות המדיה ב-MIT. אותם יוצרים של תוכנת לוגו המפורסמת. ההדגמה של scratch נועדה להדגים יצירת סביבה קלה ללמידה ולתפעול תוך כדי הדגמה של עבודות תלמידים בסביבה. המערכת תוכננה כדי ליצור תרבות תכנות. הממשק מעודד למידה עצמית, ובעיקר מעודד למידה ממשתמשים אחרים. לסביבה יש גם אתר בעברית, המזמין מורים ללמוד איך להפעיל את התוכנה ולהעביר זאת לתלמידיהם. אני התלהבתי מהסביבה, ובקרוב אשב עם כמה תלמידים לנסות אותה.

את ההרצאה הנוספת מתחום הרפואה – "אינטרנט, רפואה והאוכלוסייה המבוגרת" – נשאה
ד"ר נעמי ביטרמן, ראש המסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. מעבר לעובדה שהאוכלוסייה הבוגרת גדלה באופן מוחלט וגם משקלה היחסי באוכלוסייה גדל, מדובר בקבוצה בעלת כוח כלכלי גדול וכוח פוליטי ואלקטורלי משמעותי. ההרצאה פירטה מחקר שבדק  ממשקים מומלצים לאוכלוסייה זו. לאכזבת הקהל, לאחר פירוט של כל דרכי המחקר והשאלות השונות שעלו במחקרים, ד"ר ביטרמן לא פירטה המלצות חד-משמעויות ולו מהסיבה כי לטעמה אין ממשק תצוגה בלבדי להצגת מידע, ולדבריה יעילות של תצוגה חזותית תלוי בתכונות התצוגה.

בעיניי ההרצאה המרתקת ביותר הייתה של פרופ' שיזף רפאלי – "משחקים רציניים". שיזף בהרצאתו דיבר על שינוי ושכנוע הדרכה ולמידה באמצעות משחקי מחשב מקוונים. משחקים רציניים, לטענתו, עוסקים בחינוך, הדרכה, רפואה – שיקום והחלמה, בריאות, איכות סביבה , שכנוע פוליטי ושינוי חברתי.

משחקים רציניים מציגים מודל אלטרנטיבי, מקנים ראייה מערכתית ובין-תחומית, ודרכם משיגים את מעורבות המשתתפים ושביעות רצונם.

בהרצאה פירט שיזף יתרונות רבים ומגוונים לנושא המשחקים, כמו לדוגמה שהם מאפשרים לימוד בקצב אישי ומעמתים את המשתתף עם תוצאות הבחירה שלו.

רפאלי הצביע על נקודה חשובה במשחקים מקוונים – הם חייבים להיות בשפתו של השחקן. בנוסף, הוא ציין כי ישראל מפגרת בתחום ביחס לכל מה שקורה בעולם. הוא הביא לדוגמה את המשחק של האו"ם שעוסק ברעב בעולם.

מרבית המשחקים מרוכזים באתר – http://www.socialimpactgames.com/ ו- http://www.seriousgames.org/index2.html.

כדי לייצר משחק רציני טוב חשוב שיהיו 3 מרכיבים : תיאוריה, תוכן ועיצוב משחקים.

ומה קורה קצת בארץ?

ד"ר חנן גזית מהמרכז הטכנולוגי בחולון, אחד האנשים המובילים את הנושא בארץ, כותב בלוג על החיים במציאות מדומה. בבלוג הוא כותב על עצמו "מייסד DiGRA ISRAEL הסניף הישראלי הרשמי של הארגון הבינלאומי לחקר משחקי מחשב; חוקר משחקי מחשב ועולמות וירטואליים; מומחה לניתוח אינטראקציות בכלים ממוחשבים ".

לסיכום, בכנס השימושיות היה הרבה פחות שימושיות מהצפוי אבל היו בו כמה הרצאות שעשו את הכנס שווה  מבחינתי.

במרוצת החגים הצטברו על שולחני הווירטואלי כמה וכמה לינקים משובחים. הנה ריכוז של הטובים שבהם:

פעם, בימיה הראשונים של האינטרנט, רשימות של top10 היו מאוד נפוצות. בעצם גם היום הן מאוד נפוצות – הקהל כנראה אוהב את זה.

אחד האתרים הוותיקים בנושא הוא http://www.top10.com שמרכז את רשימות של טופ10 במגוון רחב של תחומים. רון הסב את תשומת לבי לרשימת 100 האתרים הקלאסיים הטובים ביותר  – Top 100 Classic Websites ; ו-100 האתרים-שטרם-התגלו-הטובים-ביותר  – Top 100 Undiscovered Web Sites.

ואפרופו  ההפניות המשובחות של רון, הנה 4 דרכים שהוא מציע לתור את הרשת ולמצוא דברים חדשים:

1. טכנוראטי

טכנוראטי הוא אתר שעוקב אחר בלוגים ומציע חיפוש במאגר מידע ענקי של פוסטים. מעבר לחיפוש לפי נושאים ומילות מפתח – שמאפשר לראות את דעת הבלוגוספירה באותו נושא – אפשר לראות בדף הראשי (http://technorati.com/ ) את ענן התגיות של טכנוראטי; בדף הפופולריות (http://technorati.com/pop/ ) אפשר לראות הבלוגים הפופולריים ואת מילות החיפוש הפופולריות; ובדף WTF (http://technorati.com/wtf/) אפשר לראות, כהגדרתם:

 Where's the Fire?

What's Hot, and Why?

2. StumbleUpon

סטאמבל (http://www.stumbleupon.com/ ) הוא סרגל כלים שמתלבש על הדפדפן, מאפשר לכם לדרג כל אתר ולהגדיר מה מעניין אתכם, ובתמורה –  הוא יציג לכם קישורים שאמורים לעניין אתכם.

3. Walk2web

שווה להיכנס, לפחות כדי להתרשם מהממשק. צריך להתחיל מאתר כלשהו (להקליד את הכתובת שלו) ו-ווֹקטוּווב (http://www.walk2web.com ) מציג את מפת הקישורים שלו. משם פשוט ממשיכים. בריבוע בצד מוצג גם האתר המקושר, ואם יש לכם מספיק זמן – אפשר לגלות כך את כל הרשת (הגלויה לפחות…)

4. TouchGraph

טאצ'גראפ מציג גם הוא "רשת" של קישורים (http://www.touchgraph.com), אבל הוא לא בודק את הדברים בעצמו, אלא מסתמך על גוגל (או אמזון או פייסבוק, לבחירתכם). האתר קצת מתקשה בעברית, אבל אם יש נושא באנגלית שאתם מחפשים, הוא יכול לעזור

Edureshet

Edureshet היא רשת חברתית חדשה למורים בעברית.  הרשת מבוססת על Ning.  סוזן צעירי עיברתה את המערכת, והיא הרוח החיה מאחורי הקהילה. שווה גם להציץ בבלוג המעניין של סוזן.

דבר ראשון התלהבתי, כי אני  נוטה להתלהב.

אך הציפייה שלי היא כי הרשת החברתית הזו תזרים דם חדש. בסופו של דבר קהילת האינטרנט בחינוך הישראלית היא קהילה קטנה שמורכבת מאנשים שאמנם משקיעים מאמצים רבים, אבל מדובר באותם אנשים.  עד שהקהילה הזו לא תגיע למסה קריטית, לצערי השפעתה תישאר מינורית על התחום. Edureshet הוא צעד נוסף בכיוון.  עכשיו יש לראות אם הגל יהפוך לצונאמי או שמא לאדווה.

Jing

Jing היא תוכנה שלוכדת מסכים, ומאפשרת לעשות מזה גם סרטון וידאו ולשלב בה גם קול. התוכנה נפלאה להכנת עזרי הדרכה גם למרכזי תמיכה, והיא יכולה לסייע למורים ותלמידים כאחד. יובל דרור כתב והדגים  במאבד תמלילים.

סדרת כתבות  בנושא טכנולוגיה בחינוך

עידו הרטוגזון הכין סדרת כתבות מצוינת בנושא טכנולוגיה בחינוך. בין שאר המרואיינים הוא ראיין אותי. אז הנה במרוכז קישורים לכל הכתבות, שם תוכלו לקרוא גם את דבריי:
בבית הספר אין חדש

 וויקיפדיה: חדר 2.0

סיכומים רבותי, סיכומים

הלימודים של מחר

 ללמוד עם YouTube

ראיון עם סטיבן דאונס

במטרה לפרסם את הספר רבע עוף אני מפרסם באמצעות מודעות מילים של גוגל.

בעת האחרונה התחלתי להשתמש ברשת הפרסום הישראלית של מרלין, והנה כמה תובנות והשוואה בין מרלין ל-google.

בפני המפרסם עומדות 2 אפשרויות:

1. לפרסם לצד תוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל.

2. פרסום ברשת החיפוש של אתרים. לדוגמה, בגוגל מדובר באתרים כמו יוטיוב בעולם, ובישראל אפשר לפרסם בבננות או במה חדשה.

הנה המסקנות בהבדל בין גוגל למרלין:

מודעות טקסט בצד תוצאות חיפוש (יתרון לגוגל)

אין מתחרים לגוגל בפרסום הודעות ממומנות  במנוע החיפוש. הפרסום בצד תוצאות החיפוש הוא אחד הכלים רבי-העוצמה העומדים לרשות גוגל. עצם העובדה שמביאים לצד תוצאות החיפוש מהאינטרנט פרסומות שעונות לרוב על הצורך הממוקד של המחפש הביאה מפרסמים רבים להשתמש באפשרות הזו. גוגל היא המרוויחה הגדולה מכל המהלך. הביקוש למילים מסוימות הביאה אותם למחירים מרקיעי שחקים לטעמי. לדוגמה, כדי להופיע בתוצאות החיפוש של המילה "רומן" יש להציע עבורה 8.5 שקל לפחות. בתחום זה למרלין אין תשובה.

מודעות ברשת האתרים של גוגל (יתרון למרלין)

בתחום רשתות האתרים, קרי הופעה של הודעות ממומנות באתרים המאפשרים זאת, התמונה לטעמי נוטה מאוד לטובת מרלין. ולמה הכוונה? – בתחילת הדרך רציתי לבחור אתרים מסוימים לפרסם בהם. אחד האתרים הראשונים ששקלתי לפרסם בהם הוא מאבד תמלילים. למעשה, רציתי להשתעשע  עם מבקרי הגלוב בתקופה שבה יובל דרור הכניס את הפרסומות של גוגל לאתרו. ברם עם כל הכבוד, ויש כבוד, הגלוב הוא אתר קטן מדי מכדי להופיע בתפריט הבחירה בגוגל. ולמעשה, התכנית הזו לא יצאה אל הפועל.

האתרים שבחרתי לפרסם בהם הם בעלי תעבורה גדולה, כגון יוטיוב, בלוגר, פרש, נרג' ועוד רבים וטובים.

בשיטת פרסום הזו יש עלות נוספת מעבר למחיר פר הקלקה – עלות ל-1,000 הופעות. וכאן גם תפסתי את העוצמה של גוגל: הקצבתי תקציב יומי למסע פרסום, ובימים הראשונים ראיתי כי במשך שעה אחת  אחד ממסעי הפרסום הופיע  כ-20 אלף פעם ביוטיוב וגומר את התקציב היומי שלו.

לדוגמה, מחודש אוגוסט אחד ממסעות  הפרסום הופיע 58,052 פעם  והקליקו עליו 115 משתמשים, מה שאומר שיעור קליקים (שק"ל) של 0.19%. הבעיה היא שלא תמיד ידעתי מיהו קהל היעד שהקליק על  המודעה ועד כמה הוא רלוונטי לספר. ב-לוגים של השרת  ראיתי כי שיעור העזיבה מהדף הראשון גבוה, מה שמחזק את תחושתי שאין זה קהל היעד של המודעות.

כאן בא לידי ביטוי היתרון הגדול של מרלין. רשת הפרסום של מרלין כוללת בראש ובראשונה את האתר הגדול בישראל – YNET. יחד עמו אפשר לפרסם מודעות מילים בנענע, גלובס, דהמרקר ורבים נוספים. גם במרלין יש להציע מחיר למילים מסוימות מתוך עץ מובנה של קטגוריות. עם תחילת השימוש במרלין ראיתי את ההבדל המשמעותי ברלוונטיות של המודעות לקהל היעד של הספר. ההתייחסות שלי מטבע הדברים היא ל-YNET, ובחרתי להופיע בקטגוריה של בריאות ותרבות. התקציב לניסוי במרלין עומד על 250 שקל. שיעור ההקלקות במרלין ביחס לתקציב הוא כמעט פי 2 לעומת שיעור ההקלקות בגוגל.

דבר  חשוב עוד יותר: המבקרים מסתובבים באתר וקוראים אותו, ושוהים בו זמן רב יותר לעומת המבקרים שהגיעו מגוגל. 2 הנקודות האחרונות מביאות אותי למסקנה שבפרסום מודעות מילים באתרים באינטרנט, מרלין עדיפה על גוגל.

הבדלים נוספים שראויים לציון:

תמיכה (יתרון למרלין)

במרלין יש מענה אנושי שנותן סיוע אדיב ובזמן אמת. ואם לא עונים מידית – חוזרים אליך בטלפון. בגוגל, לעומת זאת, מתחייבים לחזור אליך בתוך 2 ימי עבודה במייל, וגם בכך הם אינם עומדים. בגוגל גיליתי כי יש פער בין שיעור ההקלקות במערכת הפרסום לבין שיעור הנכנסים לאתר: במערכת הפרסום נכתב לדוגמה כי הקליקו 20, וב-לוג של השרת נכתב כי הגיעו רק 18. התשובה שקיבלתי היא שיש בעיה באתר או בתוכנה המפענחת. במקרה זה אני משתמש בשירות של גוגל אנליטיקס כך שגוגל יכולים לבוא בטענות לעצמם.

ממשק וטכנולוגיה (יתרון לגוגל)

גוגל נמצאת הרבה לפנים ביכולות הטכנולוגיות ובעושר האפשרויות שניתנים לי כמפרסם. לדוגמה, אני יכול להריץ באותו מסע פרסום כמה וריאציות  של מודעה, וגוגל לאחר מכן תבחר את המודעה המוצלחת מבין כולן. דבר זה אינו קיים במרלין.  שם  אני עדיין נתקל מדי פעם בתקלות טכניות בצד השרת או בבסיס הנתונים במערכת הניהול.

ממשק המשתמש בגוגל מושקע יותר ופשוט יותר לעומת מרלין. בגוגל אפשר לבצע התאמה אישית של ממשק המשתמש ולבצע פעולות  שבמרלין אינן אפשריות.

עלות פתיחת החשבון (יתרון לגוגל)

השיטה של גוגל היא לגבות בהתחלה 25 שקל דמי פתיחת חשבון, ואחר כך ההתחשבנות היא חודשית בהתאם לתכנון ולהקצבה; במרלין לעומת זאת יש מינימום של פתיחת מסע פרסום העומד על 250 שקל, ואפשר לחדש אותו באופן אוטומטי או ידני. בעת אחרונה הם הכניסו את האפשרות  להגביל בתקציב יומי את מסע הפרסום.

 לסיכום

גוגל עדיפה בפרסום מודעות מילים בתוצאות  החיפוש;

מרלין עדיפה לפרסום ברשת האתרים הישראלית.