השבוע חזרתי מלונדון. חמישה ימים של ביזנס ושלושה של פלז'ר. כמה זה יוצא ביחד? – הרבה געגועים והמון מתנות (פיצוי?). בהמשך אספר על ההבדלים בין החינוך באנגליה לבין זה שאצלנו כמו מספר הילדים בכיתה, הציוד בכיתת מחשבים ממוצעת או לחלופין מספרן הגדול של נערות/אמהות עד כדי כך שבקפיטריה יש גם כסאות לתינוקות.
היום באתי לשתף בהתרגשות: בזמן שהייתי באנגליה יצא לאור הספר שזוגתי ואני טרחנו עליו חודשים ארוכים – הכחול.
הכחול הוא ספר ניו-זילנדי, כלומר מתורגם לעברית (בתרגומה המצוין של ורד טוכטרמן). הוא מציג חיים בקהילה מאוד שונה מהמוכר לנו – ציידי לווייתנים על אי נידח. ועם זאת, הוא מאוד קרוב לחיים שלנו כאן – היציאה למלחמה על אידיאל רחוק של מישהו אחר, ההתמודדות עם הלם קרב; לא רק של החייל ששב מהמלחמה אלא של כל המשפחה שלו; חיי הנישואים; האהבה, שלא תמיד מובנת מאליה.
עטיפת הספר הכחול. עיצוב העטיפה נעמה יפה
תגובות
כל הכבוד שהצלחתם לארגן אותה אצלכם.
אריק
נכנסתי ללינקים, קראתי את הטקסט מתוך הספר, סימנתי לעצמי לשים את ידי על הספר
ועכשיו רק נשאר לך לספר איך הגעתם אליו ואיך הצלחתם להזיז את כל התהליך.
ברכות ליוזמה הנפלאה.
וברכות להצלחה.
אריק – ורד אכן מאוד מוכשרת
אסתי – הסיפור מאחורי הספר הוא מעניין ושווה סיפור בפני עצמו.
להדס יש אג'נדה מאוד מגובשת לגבי הספרים שהיא מוציאה. יש לה דרכים משלה…
את יכולה לקרוא בבלוג של הסופרת את הצד שלה – http://mary-mccallum.blogspot.com/2009/03/blue-in-hebrew.html
אהבתי מאד את הרעיון ממש יפה
פרסם תגובה