לפני מספר שבועות נכחתי בכנס שבו הרצה ביבי נתניהו. אני חייב לציין כי זו פעם ראשונה שבה הקשבתי לנאום של ביבי נתניהו מתחילתו ועד סופו.
נושא הרצאתו התברר תוך כדי נאומו והיה "מה גורם למדינות המצליחות להצליח?"
לדבריו, המדינות המצליחות עושות אתם אותם דברים כדי להצליח בשדה החינוך:
1. יוקרה רבה למקצוע ההוראה – צריך להעלות את השכר בישראל. מה עושות המדינות הללו? – הן בוחרות/ממיינות בקפידה את המועמדים למקצוע ההוראה. בקוריאה ה-10 אחוז העליונים של הסטודנטים מתקבלים להוראה. בארץ ביבי נתן כדוגמה את הרופאים והפסיכולוגים. היוקרה נובעת לדעתו מהמיון והסינון. המדינות הללו משקיעות בהכשרת המורים לפני הכניסה למקצוע.
2. לתת למנהלים לנהל – הרבה עצמאות . ביבי סיפר כי ביקר בבתי ספר וראה דוגמאות למצוינות. כשיש בי"ס מצטיין יש לו מנהלת מצטיינת. עוד אמר כי כל ארגון הוא בבואה של המנהל שלו. אם נעלה את רמת המנהלים, נעלה את רמת בי"ס שלו. לדבריו, יש לתת הכשרה מקצועית ושיטתית של המנהלים, אוטונומיה בתקציב ועוצמה לנהל.
3. זיהוי החלשים וטיפול בהם בזמן אמיתי – לא מחכים לסוף השנה, אלא מטפלים בהם בזמן אמיתי. ביבי מאמין בטכנולוגיה, ומה שחשוב בעיניו הוא שהמורה יוכל לראות את תשובותיו של התלמיד בזמן אמיתי. הטיפול בזמן אמת יביא לכך שלא תהיה נשירה של החלשים.
4. התמקדות במקצועות הליבה – שפת אם, קריאה, כתיבה, מדעים, מתמטיקה ומחשבים. במדינות המצטיינות משקיעים במקצועות אלו 90% מזמן ההוראה. אצלנו, על פי ד"ר דן בן דוד – 50%. אם ננטרל את הנתון של דתיים וערבים, מדובר ב-65% מתכנית הלימודים.
5. ערכים – מתוך שימת דגש על מצוינות
תוך כדי הרצאתו של ביב דבריו נשמעו לי מוכרים וזכרתי כי קראתי אותם לא מזמן. ואכן, בבדיקה של הדלישס שלי מצאתי כי מרב ארלוזורוב, עורכת המוסף הכלכלי של הארץ, אמרה את אותם דברים בסדרת מאמרים מצוינת, ובדבריה היא מצטטת ממחקר גדול של חברת מקינזי. ארלוזורוב מציינת כי ביבי הוא חריג בנוף הפוליטי הישראלי בכך שהוא מציג תכנית ממשית לטיפול בחינוך.
ביבי סיכם את החלק הזה של הרצאתו באמירה שיש להעמיד יעד כמותי למערכת החינוך וכי יש להגיע בתוך 10 שנים לעשירייה הפותחת במדינות ה-OECD. לדבריו, ברגע שמגדירים זאת כיעד לאומי, הדבר יסייע להעלות את הישגי כל המדינה.
בנוסף הוא אמר כי אין אפשרות שכל בני האדם יהיו זהים, וכי יש לתת לכל ילד למצות את המקסימום של כדי שכולם יוכלו להיות אזרחים טובים ולהתחרות בילדי אסיה. זהו הצעד הראשון בדרך למצוינות. הוא סיפר כי דיבר עם מנהיגי אוסטריה בנוגע לרשת בתי הספר הטכניים באוסטריה, ומדבריהם עולה כי צריך גם טכנאים במדינה, לא רק היי-טק ולואו-טק אלא יש גם מידל-טק. במידל-טק יש מקום למצוינות, ליצירת מסגרות מקצועיות לילדי מדינת ישראל. הוא אמר כי הורדנו את היוקרה של המידל-טק וביטלנו סקטור שלם שיכול להיות ברמה מקצועית טובה וברמת השתכרות מספקת.
החלק השני של הרצאתו נגע לתפקיד מערכת החינוך בציונות. כאן כבר היו דגשים רבים מתוך משנתו הפוליטית של ביבי נתניהו, שלהם איני מסכים כלל.
השירות החשוב שעושה ביבי נתניהו – וגם מירב ארלוזורוב בטוריה – הוא העלאת נושא החינוך על סדר היום הציבורי. אפשר להסכים ואפשר להתנגד, אך מה שאסור לעשות הוא להתעלם. אנו נמצאים לטעמי בנקודת זמן שהתעלמות מהנושא תגרום לנזק בטווח הארוך.
תגובות
את זה
http://www.blacklabor.org/?p=2578
לצערי הרב אין סיכוי שמשהו יקרה באמת בטווח הקרוב. כמו כולנו תצטרך לממן חינוך אפור/שחור לילדיך, אם אתה רוצה ששוק ההזדמנויות העומד בפניהם יהיה פתוח לרווחה. זה לא נעים לכתוב דבר כזה, כשאני יודע וגם אתה יודע איפה אני נמצא, אבל המציאות אכזרית מכל "לא נעים" ולגור באזורי הבורגנות הבינונית+ מבטיח חינוך טוב יותר, הזדמנויות רבות יותר, עושר חברתי-תרבותי רחב יותר עבור צאצאיי.
ביבי הוא קפיטליסט אכזר, הוא למד הכל מתרבות הקפיטליזם התאצ'ריסטית אבל לא למד כלום על התוצאות החברתיות הקשות והאכזריות של קפיטליזם מסוג זה. גם מירב ארלוזורוב היא קפיטליסטית קשוחה או למצער תוצכת בולטת בשוק החופשי הכמעט דרוויניסטי. אישית הייתי נזהר מהסכמה גורפת מדיי עם שניהם.
מירי – תודה. קראתי. אני מסכים עם חלק מהנאמר שם.
אריק – עזוב כרגע קפטיליזם . הפתרון המוצע כאן מסוגל לתת תשובות? המערכת משותקת. שום דבר לא קורה מעבר לכח האינטרציה. הרפורמה שכולם חיכו לה מתמסמסת .
צריך לעשות משהו .
העלאת השכר ללא ספק תתרום להעלאת הרמה בטווח הארוך, אבל קשה להאמין ששכר המורים ישתנה משמעותית בשנים הקרובות.
המרכיב השני שביבי וארלוזורוב מצדדים בו הוא בעייתי מאוד: יעדים כמותיים. כל יעד כמותי שניסו במערכות חינוך בארצות שונות והיה קשור באופן הדוק מאוד לרמת התגמול של המורים (שכר, בונוסים, ולפעמים העסקה לעומת פיטורים) גרם לנזקים גדולים. בישראל ההתמקדות במספר הזכאים לבגרות גרמה לנסיונות חוזרים ונשנים להקלות בבחינות הבגרות, משום שהקלות גורמות אוטומטית להעלאת מספר הזכאים ומאפשר לכל המעורבים, החל מהמורים וכלה בשרי/שרות החינוך לטעון להצלחה. בארה"ב שימוש אינטנסיבי בתוצאות של בחינות סטנדרטיות גרם להתמקדות יתר בבחינות עצמן (החל בבית הספר היסודי) ולהנשרה גדולה של תלמידים (שמעלה את הציון הממוצע של בית הספר). זה לא פשוט למצוא מדד כמותי שלא מוביל לעיוותים כאשר משתמשים בו לקבוע גורלות.
החוצפה של ביבי להציע להעלות את שכר המורים, אחרי שהוא קיצץ בכזו אכזריות בתקציב משרד החינוך, פשוט לא תיאמן.
למה לא ללמוד מהמדינה עם מערכת החינוך הטובה ביותר לפי מבחני פיזה מפינלנד, בה יש איגודים מאוד חזקים ואי אפשר לפטר מורים, בה מלמדים פילוסופיה לתלמידי ביה"ס ומנסים להפוך את ביה"ס למעניין ונעים לתלמידים (שיעורי טבע בחוץ, התלמידים מסתובבים בבית הספר עם גרביים בלי נעליים)
מערכת החינוך בישראל מקבלת כספים רבים מאוד.
כדאי להתמיד בדרישות לשקיפות בהתנהלות הכספים ולחשיפת המידע לאן הולך הכסף.
אילו חגורות שעניינן פיקוח וניהול שואבות את הכספים? כמה כסף מופנה לאשדות מחקרים שלא מקדמים את החינוך?
סיון – מסכים עם הבעיתיות של המדידה. האם אתה רואה דרך אחרת להבין (בכוונה אני אומר לא למדוד) את השינוי המתבקש?
דרומי – אתה כל כך צודק. והייתה לי בעיה לשמוע את דבריו מההיבט הזה. אבל כפי שאמרתי, דרוש שינוי.
אבי – זו אחת ההצעות של ביבי שלקוחה מהמחקר של חברת מקינזי.
מהמערכת ומבחוץ – אכן יש בעיה לאן מגיע הכסף בסופו של דבר.
אבל ההצעות לגמרי הפוכות ממה שהוצג כאן, בפינלנד אי אפשר לפטר מורים, בפינלנד מלמדים גם פילוסופיה ולא רק מדעים ומתימטיקה ובפינלנד הדגש הוא לא על סמכות ומשמעת אלא על יצירת הנאה ועניין לתלמיד ויש אומרים שבזכות זאת הם ראשונים במבחני פיזה.
אני לא מכיר את נושא הפיטורין בפינלנד
אבל
פינלנד מגייסת את המורים מהעשירון העליון של הסטודנטים.
גם בישראל מאוד קשה לפטר מורים. האם אתה חושב שזה בסדר?
אני חושב שיש לתת למנהל גמישות לבנות לו את צוות ההוראה. כרגע המצב לא אפשרי. אני מסכים שיש לדאוג לזכויות הסוציאליות ולדאוג לבטחון כלכלי.
כרגע התמונה מעוותת בכל מקרה.
והלוואי וכולם ייצרו הנאה אצל התלמידים.
ביבי וארלוזורוב (ולצורך הדיון כל הפרשנים וההוגים הכלכליים-מנהל עסקים) חושבים שהם מצאו את המודל הנכון. אולם, בדיקה אמפירית אמיתית של המדינה שמדורגת ראשונה במבחני פיזה, מקדמת מדיניות הפוכה לחלוטין מזו שביבי וארלוזורוב מציעים, כך שאם אנחנו מדענים אמפיריים, תוצאות מבחני פיזה מלמדות שדווקא הדרך ההפוכה היא הנכונה (אחרת למה בכלל לבדוק את תוצאות המבחנים, אם בכל מקרה אנחנו נעולים על המודל הנכון לגרסתנו?), אגב, הם יכולים פשוט לבדוק את ההתדרדרות של ארה"ב בשנים האחרונות בתוצאות מבחני פיזה כדי לבדוק האם המודל המועדף עליהם הוא באמת מצליח.
אם תשאל אותי, כל הפרשנים הכלכליים רק ממחזרים אחד את השני והם צפויים להחריד. אני משאר שהם עולים לא מעט כסף, הייתי מציע לעיתונים הכלכליים להעסיק סטודנטים לתואר ראשון זולים יותר, שיכתבו את אותם מאמרי דעות ממוחזרים, משום שבכל מקרה הטענות שלהם לא משתנות ממה שלומדים בתואר הראשון לכלכלה (המשק החופשי טוב, הממשלה והמגזר הציבורי רע, איגודים זה רע, יש לקצץ מיסים, יש להפריט, יש להתערב פחות בשוק העבודה ולתת יותר חופש למנהלים בהתנהגותם עם העובדים, בלה בלה בלה).
שבכדי להגיע לתוצאות החינוכיות שמשיגה פינלנד יהיה צורך לייבא גם את הפינים וגם את פינלנד עצמה על בעיותיה שלה.
וכדי להשיג את התוצאות של הסינגפורים והקוריאנים יהיה צורך לייבא גם אותם, הרי הישראלים קרובים הרבה יותר לפינים מלקוריאנים וסינגפורים בתרבותם ובמנטליות שלהם.
פרסם תגובה