כזכור לכם, אנו מתכננים אתרים ללמידה באינטרנט במסגרת בית הספר. בשלב זה נעבור לנושא חשוב שיש לתת עליו את הדעת כשמתכננים אתר אינטרנט המיועד שילמדו באמצעותו במסגרת בית הספר – תקשורת.
המטרה הראשונית של כל האינטרנט, מאז הקמתה ועד ימינו אנו, היא העברת תכנים בין בני אדם.
כיום, בעידן הפס הרחב, אנו יכולים לצרוך תכנים עשירים כגון וידאו, קול ואינטראקציות מסוגים שונים.
רק כדי להדגים לכם עד כמה מצבכם נוח, היכנסו לעמוד שמסביר על מהירות הקול. הדף עלה מהר, לא משהו ששווה להתעכב ולשים לב אליו, נכון?
עכשיו נחזור לבית הספר, ניכנס למעבדה עם כל הכיתה, וננסה ללמוד את השיעור הזה עם כולם. זוכרים את המצב שהצגתי בפעם הקודמת? – מעבדה אחת, 20 עמדות, 20-40 תלמידים.
מה בעצם קורה לדף המסביר את מהירות הקול כשמנסים לצפות בו במעבדת בית הספר?
זה הזמן לעבור רגע לשיעור בחשבון ליסודי, ולעשות כמה חישובים:
הדף על מהירות הקול שוקל קצת יותר מ-100 קילובייט. לצורך ההדגמה נעגל אותו ל-100.
כדי לדבר בשפה של מהירויות תעבורה באינטרנט, נמיר את המשקל לביטים, וזה אומר:
100 קילובייט = 800 קילוביט (kilobit) = שמונה מאות אלף 800,000 ביט (bit)
במעבדת בית הספר יש 20 מחשבים, כשמכל המחשבים ניגשים לדף אינטרנט אחד, המשמעות בביטים היא:
800,000*20=16,000,000 bit
בית הספר מחובר לפס רחב מסוג ADSL של 2.5 מגהביט. מה המשמעות בעצם של הפס הרחב בבית הספר? בואו נחשב כמה זמן ייקח לדף להיטען במעבדת המחשבים:
16,000,000/2,500,00 = 6.4 sec
המשמעות: ייקח לנו 6.4 שניות להוריד את דף האינטרנט הזה למעבדה.
התיאור הזה לא מדויק, כי התלמידים אינם מבקשים בבת אחת רק את אותו הקובץ שהורתה להם המורה ללמוד אותו, אלא גולשים במקביל בדפדפנים אחרים לאתרים נוספים, כפי שאתם מתארים לעצמכם. חוץ מזה, בבית הספר שלנו יש (אנו מקווים) יותר ממעבדה אחת, וגם בה יש אינטרנט. בנוסף, יש מחשבים בספרייה ואולי גם בעוד מקומות בבית הספר, כמו חדר מורים ומשרד המנהל.
עכשיו נסו לדמיין מה קורה בכיתה כשצריך להמתין לטעינה של כל דף, איך בקלות אנחנו יכולים לאבד את הריכוז והקשב של התלמידים, שמראש נתונים להסחת הדעת כשאנו עוסקים באינטרנט.
שימו לב, גלשנו משיעור מדע וטכנולוגיה לשיעור חשבון רק לצורך המחשה, וכאן יש לציין גם כי מעטים הם האתרים שכוללים אינטראקציות מושכות עיניים במשקל של 100 קילובייט בלבד, לרוב נמצא דפים כבדים יותר, בטח כשמדובר באפליקציות משולבות וידאו. והרי בשביל מה לו, למורה, להיפרד לשעה מהלוח והגיר הבטוחים ולהיכנס להרפתקה במעבדת המחשבים? – אך ורק אם יש באינטרנט הבטחה לאינטראקציות והמחשות שאינן יכולות להינתן בכיתה. ועל פי רוב, ככל שהאינטראקציה במחשב יותר מושכת ומעניינת, היא גם יותר כבדה. בחלק גדול מהמקרים מורים מפנים את התלמידים לאתרים שיצרו משתמשים אחרים (מורים, תלמידים ועוד), שהם מצידם אינם מקפידים על "דיאטה" של פריטי התוכן המועלים לאינטרנט, ולכן נמצא פריטי תוכן כבדים ביותר, ואני מדבר על תמונות ששוקלות יותר מ-300 קילובייט.
אילו פתרונות עומדים לרשותנו בעת תכנון אתרי אינטרנט לשימוש בבתי הספר?
אפשרות אחת – יצירת מערכת להפצת תכנים לשרתים המקומיים בבתי הספר. סוג של אקמאי מקומי. החיסרון הבולט: בתי ספר אינם יכולים להרשות לעצמם רכישה של שירות מסוג זה, לא כל שכן אחזקתו בתחום בית הספר. הרי יש להציב את השרת בתוך הרשת המקומית, ויש לדאוג לתחזוקה שלו גם אם היא מרחוק.
אפשרות שנייה, שיותר באה בחשבון, היא תכנון אתר אינטרנט שיטען את הדפים בצורה חכמה ומהירה. ברוח הזמן – לתכנן אותו בשיטות המקובלות במה שנקרא היום web 2.0, שידע לחסוך למשתמש פניות לשרת ויעביר רק הפרשי שינויים בתכנים השונים בדף.
זוהי משימה לא פשוטה, שעמידה בה יכולה להבטיח מענה למקצת הקשיים שהוצגו.
דבר אחד חשוב: כשאנו נותנים למשתמשים השונים ליצור את התכנים – מורים ותלמידים כאחד – יש להקפיד "לחנך" אותם מהי הדרך המיטבית לעשות זאת באינטרנט, אחרת נגיע למצבים מאוד לא ידידותיים למשתמש, ודי מייאשים למורה.
