הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר

בפוסט הראשון כאן, שבו הצגתי את הבעיות שעומדות בפני מורה המעוניין לתקשב את דרך ההוראה שלו, קיבלתי תגובה שחשוב לי להגיב עליה בצורה סדורה, משום שהיא סוג של אמירה שמאוד אופיינית לאנשי שיווק בבואם למכור לבתי ספר:  

הנה לך פיתרון אם באמת רוצים:

להגדיל את כיתת המחשבים ל-40 עמדות ויותר, להוסיף עזרים דיגיטליים, מדפסות ומצלמות וכל זאת בלי להגדיל את התקציב!

איך?

1. שימוש בערכת לינוקס
2. מערכות לריבוי משתמשים (www.regoplus.com)
3. שימוש באופן-אופיס וכלים בקוד פתוח

בעולם הקוד פתוח לא חסרות הזדמנויות, הכל אפשרי והשמיים הם הגבול.
ובתכלס – במערכות סגורות כמו מיקרוסופט ו-windows אין לך אפשרות לעשות כלום מעבר למה שתוכנן בשבילך.

האם מערכת החינוך מוכנה לכך?

 "הנה לך פתרון"
באותו פוסט ראשון ציינתי שכיום כל אחד רואה את עצמו מומחה לבית הספר. ראשית משום שהוא בעצמו היה פעם תלמיד, ושנית, אם יש לו ילדים בגיל המתאים, הוא גם הורה של מישהו שלומד בבית ספר, ואז בכלל ה"מומחיות" שלו בתחום עדכנית. ובכן, זה לא ממש עובד ככה, בוודאי לא כשמנסים למכור דבר מה לארגון חינוכי. כל תחום יש לו ניואנסים משלו, ובבית ספר הוא סוג ארגון מאוד ספציפי – ארגון חינוכי. חשוב להדגיש את שתי המילים שוב: ארגון ו-חינוכי, כי אנו עוסקים באינטרנט בסביבה ארגונית ייחודית מאוד, עם כל המשמעויות שיש לה – ארגון, תקציב, מורים וכו'.

 "40 עמדות ויותר"
נתחיל מההצעה שלו להגדיל את כיתת המחשבים ל-40 עמדות. נקודה שאני מסכים איתה. דנו בנושא בפוסט על הסביבה הפיזית. זה לא כל כך פשוט להגדיל את מעבדת המחשבים. לא מספיק לרכוש עוד 20 "ברזלים", ואפילו לא מספיק להגדיל את החלל. לצורך זה נחוץ ארכיטקט מומחה בתחום החינוך, שישקיע בתכנון של כיתה בת 40 עמדות מחשב: איפה למקום את עמדת המורה, המקרן, המחשבים, היכולת לעבוד בקבוצות וביחידים, ולמנוע מצב שהמורה מדבר והתלמידים בינתיים, בגבם אליו, גולשים ומצ'וטטים. מטרתנו להפיק את המרב האפשרי ממעבדת המחשבים, כדי שבסופו של דבר התלמיד יצליח ללמוד במעבדה.
 
ואחרי שנגמור לתכנן, הכול ייפול בגלל היעדר תקציב.

 "עזרים דיגיטליים, מדפסות ומצלמות"
לא כל כך הבנתי איך יקרה הנס הזה, מנין יגיעו התקציבים לכל העזרים הללו, זאת אומרת שברור מדבריו של הכותב שעם המעבר ללינוקס נחסוך כסף רב – אז התשובה היא לא, על כך בהמשך. אבל נקודה חשובה שיש להתייחס אליה היא המדפסות. בית ספר הוא ארגון חינוכי עני ביסודו, ורכישת מדפסת למעבדת המחשבים, בעיקר מדפסת הזרקת דיו, משתווה למשל כבשת הרש של ימינו. טוב אולי אני מגזים אבל אספקת דיו למדפסת היא מחלבה של כספים לא מחויבת המציאות.

"ערכת לינוקס"
כאן אני מסתכן בעימות עם כת הלינוקס על זרמיה השונים, אבל ניקח את הסיכון, בשביל זה אני כאן. אקדים ואומר שאני בעד לינוקס, ואני מקווה כי היא תצבור מספיק  נתח שוק שתוכל לתת קרב שווה לחלונות של מיקרוסופט.
ועם זאת, לינוקס אינה מתאימה לבתי הספר בישראל במתכונת שבה הם מתנהלים היום. נקודה. המערכת עדיין אינה נפוצה מספיק כך  שאנשים מהשורה יוכלו לתחזק אותה בבית הספר. בית ספר הוא ארגון עני ביסודו (כן, אני יודע, כבר אמרתי), ואם  התמזל מזלו והוא מחזיק איש סיסטם  משלו ולא נשען על משאבי הרשות המקומית, בדרך כלל לאיש הזה אין הידע והעומק לתפעל רשתות מבוססות לינוקס, וחסר לו הדבר הכי חשוב – התמיכה שהוא יכול לקבל  במוצרי מיקרוסופט.  נקודה חשובה  ומשמעותית לא פחות: מדינת ישראל, באמצעות משרד החינוך, חתמה על הסכם שמאפשר לבתי הספר ולמורים לקבל את מוצרי מיקרוסופט במחירים מגוחכים. שלא תבינו, המחיר נמוך מאוד לבית הספר ולמוריו, אבל משרד החינוך מעביר ישירות למיקרוסופט 45 מיליון שקל, הנפרסים על פני 5 שנים.
יש לכם מושג כמה טכנאי מחשב בית-ספריים, שמשתכרים בהתאם לשכר בארגונים חינוכיים, הוכשרו  בתחום הלינוקס? לא ארחיב על אפשרות ההשתכרות מחוץ לארגון החינוכי כשיש לך ידע המבוקש במקומות אחרים, עשו את החשבון בעצמכם (רמז: לא צריך לספור).
נוותר כרגע על תפעול מחשבי הלינוקס בידי תלמידים, כי בכל זאת אנו רוצים מישהו שיהיה בעל מחויבות לעניין לאורך זמן. ותלמידים, מעצם היותם תלמידים, מסיימים את חוק לימודיהם בבית הספר ועפים. לא מומלץ  להיות תלויים בתלמיד, ויהיה גאון ו/או מסור ככל שיהיה. זה לקח שלמדו בתי הספר בימים הראשונים של אינטרנט בחינוך.
 
"האם מערכת החינוך מוכנה לכך?"
בסיכומו של דבר, לפנינו שאלת הביצה והתרנגולת, ועד שהתאגידים הגדולים – IBM, SUN ודומיהם ירצו להשקיע באמת בחינוך, ובאמת הכוונה לכמות הכסף שמסבסדת מיקרוסופט את מערכת החינוך, איני רואה, לצערי, את פריצת הדרך בעולם בית הספר.
האם מערכת החינוך מוכנה לכך? התשובה היא לא.
משני טעמים:  
1. לחברה שמציעה פתרון מהסוג הזה של לינוקס בבית הספר ובצורה של שים מחשבים והשאר כבר יקרה מעצמו אין תוחלת לעבוד בשוק הארגוני-חינוכי.
2. בחינוך, השינויים המהירים שאנו חיים אותם קורים לאט מאוד.