אחד האתגרים הגדולים בתכנון אתרים הוא איך ייראה המסך בכל הרזולוציות. מסיבה זו אנו עוקבים בפענוח הלוגים גם אחר תמונת המצב של רזולוציות המסך של המשתמשים.
הנתונים שיש בידינו באשר לרזולוציה הרווחת בבתי הספר תואם לתמונת המצב בעולם כפי שהיא עולה מהמחקר של חברת onestat.
החברה מדווחת כי השימוש ברזולוציית מסך 800*600 פחת במידה ניכרת מאז יוני 2006.
ואלה הנתונים על פי הדוח:
55% משתמשים ברזולוציית 1024*768
20% ברזולוציות גבוהות יותר (1152 ו-1280)
8% במסך רחב
ו-8% ברזולוציה 800*600
איך מגיעים לנתון הזה בלוגים?
את הנתון של רזולוציית מסך אפשר לראות בלוגים של שרת האינטרנט. תחילה יש להגדיר שהפרמטר הזה ייכתב ללוג, ולאחר מכן יש להשתמש בתוכנה שתפענח את הלוגים הללו. לגוגל יש שירות חינם – גוגל אנליטיקס – המאפשר מעקב אחר התעבורה באתר האינטרנט.
באתר של רבע עוף, למשל, אני משתמש בגוגל אנליטיקס כדי לקבל מידע חיוני זה.
|
הצילו את אילנה – עד יום רביעי (2/5/07) אפשר להגיע לתל השומר או לבניין מד”א בחיפה, לבדיקת דם פשוטה שתכניס אתכם למאגר מח-העצם. אם תימצאו מתאימים – תוכלו לתרום מח עצם ולהציל את חייה של אילנה. לפרטים על המבצע לחצו כאן |
תגובות
תודה על המידע.
איך לדעתך מתכנני אתרים צריכים להתייחס לנתונים?
השבוע עמדתי בפני השאלה הזו כשתכננתי אתר, מעניין אם הכרעתי נכון…
אני לא יכול "להעניש" את בתי הספר העניים ולתכנן לפי רזולוציה גבוהה רק משום שאין ברשותם מסכים וכרטיסי מסך חדשים.
אנחנו עדיין דבקים ב600*800
תודה רבה על התשובה.
אני, אגב, בחרתי בדרך ביניים:
בעלי הרזולוציה הנמוכה ייאלצו לגלול לרוחב, אבל ממש טיפה
אתה יודע כאשר מתכננים ל-600*800
יש לתכנן לפי 720
אותו הדבר לרזולוציות גבוהות יותר
איך נפלו גיבורים. עיצוב עמודים ברשת הוא מאוד קשה, כשחושבים עליו כאילו הוא עיצוב גרפי על נייר, וזה בדיוק מה שאתה עושה. תכנון נכון של עמודים מקבל מראש לא רק שיהיו כל מיני רזולוציות, אלא שהמשתמש יכול, שומו שמים, לגלוש כשחלון הדפדפן לא maximized, או, השתוממי ארץ, לשחק עם גודל הפונטים. הטכנולוגיות הבסיסיות של הרשת נבנו במיוחד בשביל לאפשר את הדברים האלה, גם מצד המשתמש וגם מצד מעצב האתר.
מי ש"מתכנן ל-800×600" הוא לא מעצב רשת מקצועי. הוא לא מבין את התשתיות שהוא עובד איתן; למעשה, הוא עובד נגדן.
את הרזולוציה צריך לקחת בחשבון, במידה מסוימת, כאשר כוללים תמונות באתר. ודוק, תמונות, לא גרפיקה; בשביל גרפיקה יש מנגנונים שיודעים להגדיל ולהקטין לפי הצורך (ע"ע SVG). מעבר לתמונות, עיצוב שמנסה לקבוע בדיוק את השורות של הטקסט… אם טים ברנרס-לי היה מת, הוא היה מתהפך בקברו.
מי שמתעלם מנתון הרזולוציה כנראה לא מבין עיצוב למסכים קרי הרשת. איך זה נשמע כמשפט? פומפוזי משהו
אמרת בעצמך, כאשר כוללים תמונות באתר יש לקחת בחשבון רזולוציה.
האתרים שאנחנו עוסקים בהם – ש"תמונה בהם שווה אלף מילים" חשוב להתייחס לנושא הרזולוציה.
האתגר לעיצוב לרשת מורכב מפרמטרים רבים החל מהרזולוציה עבור בטכנולוגיה ובמערכות ניהול התוכן שמשתמשים בהם ועד קהל היעד שאליהם בונים את האתרים.
ודבר חשוב נוסף הוא התקציב העומד לרשותך. כשאין הגבלה אתה יכול לבנות הכול, כשאתה צריך להוציא סדרה של אתרים בזמן קצר אתה גם מניח הנחות יסוד כדי לעמוד בלוחות הזמנים.
ואגב, לעניות דעתי טים ברנרס לי פחות מתעניין ברזולוציות מסכים.
"מי שמתעלם מנתון הרזולוציה כנראה לא מבין עיצוב למסכים קרי הרשת."
כנראה לא הסברתי את עצמי טוב. לא התכוונתי לומר שצריך להתעלם מהרזולוציה, אלא להיפך: לעצב את העמוד כך שיראה טוב בכל רזולוציה, ולא רק בשתיים הנפוצות.
אכן, כללתי הסתייגות לגבי תמונות. לחלקנו אין אפשרות לשנות את הגודל שלהן, בוודאי on-the-fly; אבל אם ערן, כמו רבים מהמעצבים בימינו, בנה את האתר שלו בהנחה שהוא קובע איפה כל פיקסל נמצא, והוא מחייב משתמשי 800*600 לגלול לרוחב כדי לקרוא טקסט — אז הוא ראוי למחנה חינוך מחדש.
השאלה העיקרית, בהינתן מגבלות תקציב, היא סדר העדיפויות: האם נבנה אתר שיראה כאילו הוא עוצב עם תשומת לב לכל פיקסל תחת תנאי צפיה מסויימים, ויעיק על המשתמש בכל אפשרות אחרת, או אתר שיראה טוב — אולי לא טיפ-טופ, אבל בהחלט טוב — בכל תנאי צפיה סבירים?
הרשת — HTML והטכנולוגיות הנלוות אליו — תוכננו מתוך העדפה ברורה לגישה השניה. בתי הספר לעיצוב מלמדים, בדרך-כלל, את הראשונה, בגלל שהמורים בהם באים רובם מרקע של עיצוב גרפי. התוצאה היא שמעצבים רבים עובדים, כמו שכתבתי, נגד הטכנולוגיה ולא איתה; החיים שלהם נעשים קשים, בהתאם, ושלא לצורך. וזו בעיקר שאלה של חינוך.
טים ברנרס-לי לא רוצה להתעניין ברזולוציות מסכים; הוא מתעניין באתרים שמיועדים לצפייה בדפדפן מסויים וברזולוציה מסויימת, והביע פעמים רבות את התנגדותו הנמרצת לקיומם.
פרסם תגובה