הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר

בשבוע שעבר נערך כנס מושינסקי להנהלות בתי הספר של אורט. במושב שעסק בכיתות האקדמיות השתתפו נציגים מאוניברסיטאות וממכללת בראודה בכרמיאל.

1. מהי כיתה אקדמית?

זהו פרויקט המאפשר לתלמידי תיכון להתחיל ללמוד באוניברסיטה במקביל ללימודיהם בתיכון. משתתפות בפרויקט כל האוניברסיטאות בארץ ומכללת בראודה למהנדסים, ויכולים להצטרף לפרויקט תלמידי כיתות ז'-ט'. השנתיים הראשונות, בכיתה בתיכון הרגיל שלהם, מוקדשות להכנה ללימודים האקדמיים, כלומר הכרת שיטות הלמידה באוניברסיטה, תרגול  מיומנויות כגון ארגון חומר, תכנון זמן, בניית סכמות, תמצות וסיכום חומר, שימוש במקורות, הצגת רפרטים והגשת תרגילים, סמינריונים ועבודות, וכתיבת מבחנים.

לאחר השלב הראשון התלמידים יכולים להתחיל ממש ממש ללמוד בקורסים אקדמיים ולצבור נקודות זכות. בשלב אתה כבר תלמיד כיתה י', י"א או י"ב.

2. כיתה אקדמית – לשם מה?

השאלות הראשונות שאנשים נוהגים לשאול כשהם שומעים על הפרויקט הן "למה צריך את זה?" ו"למה למהר?" אלו שאלות לגיטימיות. אכן הפרויקט אינו מתאים לכלל אוכלוסיית התלמידים אלא רק לתלמידים בעלי יכולות הן לימודיות ובגרות רגשית וחברתית גם יחד (על כך בהמשך).

3. איך זה עובד?

בכל מוסד אקדמי מפעילים את הפרויקט בצורה אחרת. יש אוניברסיטאות שבהן התלמידים נרשמים לקורסים באופן עצמאי, ובאחרות, הם משתלבים ככיתה במסגרת הקורס האקדמי (כך זה עובד באורט). אופני ההפעלה שונים ממוסד למוסד, אך יש כמה קווי דמיון ביניהם.

4. ומה עם נפש הילד?

באורט חשוב מאוד ליצור סביבה שבה הנער והנערה יוכלו למצות את הפוטנציאל שבהם וללמוד לימודים אקדמיים. בדרך זו הם גם מקבלים תמיכה רגשית ואישית לעומת תלמידים שלומדים באופן עצמאי (שגם הם זוכים לליווי מצד האוניברסיטה, אבל בדרך שונה).

נקודה חשובה מאוד שעלתה בדיון היא האפקט השלילי שחוויה כזו מספקת לילד שאינו מתאים או בשל למסגרת כזו. היא אף עלולה לגרום לטראומה ולהתנגדות בעתיד ללימודים אקדמיים.

5. למה דווקא הם?

שאלה נוספת שעולה היא אם פרויקט כזה בא גם על רקע חוסר היכולת של בית הספר לתת מענה לתלמידים מצטיינים.

בבית הספר מושקעים משאבים גדולים מאוד בטיפול באוכלוסיות החלשות: בלימודי תגבור, בעבודה בקבוצות קטנות. פרויקט מסוג הכיתה האקדמית נותן למעשה מענה לאוכלוסייה החזקה שאינה זוכה לטיפול  נאות במסגרת בית הספר.

6. האם התיכוניסטים ישתלטו על מדשאות האוניברסיטה?

אחד הדוברים מטעם האוניברסיטאות ציין כי כמו שיש להיזהר מאקדמיזציה של בית הספר יש להיזהר מתיכוניזיציה של האקדמיה. לכן מגבילים את מספר תלמידי התיכון בכמה מן האוניברסיטאות כך שמספרם לא יעלה על 15 אחוז מסך הסטודנטים בכל קורס.

7. מי מפסיד?

כצפוי, הפריפריה שוב מפסידה. הפרויקטים פעילים ביישובים שהם במרחק של עד שעה נסיעה מהאוניברסיטה. פרט כמובן לבתי ספר הפועלים במסגרת כיתתית, כי אז בית הספר דואג להסעות ולכל הלוגיסטיקה מסביב.

8. ומה עם שירות צבאי?

השירות הצבאי עלול בהחלט לקטוע את הרצף הלימודי של בני הכיתה האקדמית. אם התלמידים אינם עונים על הקריטריונים של הצבא, אם הם אינם ממלאים את הצרכים של הצבא בעתודאים במסגרת מחזורי הגיוס ואם לא הספיקו לצבור מספיק נקודות אקדמיות, אזי הם מגויסים לשירות רגיל. במקרים כאלה האוניברסיטאות מאפשרות לצבור את נקודות זכות לתואר ושומרות את נקודות הזכות הללו כ-5 עד 6 שנים. וכך, כשתלמידים אלו מתגייסים לצה"ל, השירות אינו נחשב במניין השנים לשמירה על נקודות הזכות.

9. אז מי צריך כיתה אקדמית?

התלמידים שלומדים בפרויקט הם מטבעם סקרנים ולמדנים ומעניינים להרחיב את אופקיהם. הם היו לומדים גם בדרך אחרת, פשוט המסגרת הזו מספקת להם תשובה הולמת לצרכים שלהם.