המורה, הכלב אכל לי את הסיסמה

אחת הפעולות השכיחות והמובנות מאליהן באינטרנט, הזנת שם משתמש וסיסמה, מקבלת נופך אחר כשאנו מכניסים כיתה של תלמידים למעבדת המחשבים

 

 

"המורה, שכחתי שם המשתמש" הוא משפט נפוץ מאוד בבית הספר בשיעורים שנערכים במעבדת המחשבים. הפעולה הפשוטה הזו הופכת למכשלה בכניסה של כיתה לשיעור מתוקשב, ויכולה, אם לא מתייחסים אליה נכון, להכשיל את הפעילות של הכיתה במעבדת המחשבים ולחרב שיעור. לאחר ניסיון כושל אחד, המורה ישקול פעמיים אם בכלל להיכנס למעבדת המחשבים.

 

מה יכולות להיות הסיבות לכך שתלמידים מתקשים לזכור את שם המשתמש והסיסמה שלהם?

בכיתות הצעירות ביסודי (ד-ו) הם חסרים עדיין את המיומנות והניסיון בשימוש במערכות מהסוג הדורש שם משתמש וסיסמה.

סיבה אחרת, בגילים מתקדמים, היא נגישות למחשב. במדינת ישראל בשנת 2007 לא לכל תלמיד יש מחשב בבית. ונגישות למחשב – מה לעשות – משפרת את המיומנות הבסיסית הזו שמצריכה שימוש תכוף בשם משתמש וסיסמה.

וסיבה פרוזאית  – תלמידים עושים דברים כדי להכעיס. את שם המשתמש והסיסמה ל-ICQ או לאתר אהוב אחר הם אינם שוכחים.

 

הבעיה היא לא רק של המורה, אלא גם של מתכנני המערכות לניהול הלמידה לבתי הספר. איך הם מתמודדים עם השאלה איך לגבש שם משתמש וסיסמה במערכת? –  מערכות שפועלות בעולם החינוך יודעות לרוב להתממשק למנב"ס – מערכת ניהול בית ספר שמכילה את נתוני התלמידים. במערכות אלו יוצרים את שם המשתמש והסיסמה בעבור התלמידים, בכמה דרכים אפשריות:

·        מספר תעודת זהות – יש מערכות שבהם משתמשים במספר תעודת הזהות כשם משתמש או סיסמה. הבעיה העיקרית: ילדים לא יודעים את מספר תעודת הזהות שלהם.

·        הֶלחם של השם הפרטי ושם המשפחה – לדוגמה: שרון גרינברג יהיה שרוןגרינברג. הבעיות העיקריות שנובעות משימוש באפשרות זו – כל התלמידים מכירים את התבנית, ויכולים לעשות בסיסמתו של מישהו שימוש לא נאות למטרות לא ראויות.
בעיה אחרת היא שמות חוזרים. אגם כהן לדוגמה הוא שם די נפוץ כיום בקרב תלמידי ישראל, ועל כן במערכת יש צורך לייצר אגםכהן1, אגםכהן2 וכן הלאה. הדבר כמובן מפריע לתלמידים הללו לזכור את שם המשתמש שלהם.
יש עוד בעיות הקשורות בשם: למקצת הילדים היום יש 2 שמות פרטיים, ולכמה מהם יש 2 שמות משפחה. הֶלחם הנוצר מ-2 השמות אינו מספיק ברור לבעל השמות.
בעיה מינורית אחרת היא שגיאות כתיב בהזנת פרטי התלמיד, ואז התלמיד כמובן אינו מצליח להיכנס למערכת.

 

אז מהם הפתרונות שיש להציב במערכת המשרתת מורה ותלמידים?

·        לתת בידי המורה אפשרות להפיק ולהדפיס רשימה מעודכנת של שמות המשתמש והסיסמה של התלמידים בכיתה בצורה פשוטה ומהירה.

·        בכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי – לבקש מהילדים לכתוב את שם המשתמש והסיסמה ביומן ולהביא את היומן למעבדת המחשבים בכל פעם.

·        במערכות גדולות – לאפשר לתלמידים לשנות את שם המשתמש והסיסמה בהתאם לרצונם החופשי. גם במקרה זה חשוב לספק למורה את הנתונים המעודכנים.

·        לתת למורה גישה פשוטה ומהירה לאיפוס סיסמאות.

 

אז מה סגרנו? כדי שהתקשוב יחלחל לכל מקצועות הלימוד ולכל שכבות הגיל יש לתכנן את הנקודות הקריטיות כמו הזנת שם משתמש וסיסמה שיהיו פשוטות, מהירות וידידותיות לזיכרון.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רון אלמוג   ביום 7 בפברואר 2007 בשעה 22:42

    ועדיין – כשאני מנסה להיכנס לאתרים אני מתקשה לזכור את שם המשתמש והסיסמה.
    זה קורה בעיקר באתרים אליהם אני נכנס פעם ב… כדי לבדוק משהו.

    ============================

    לתת למורה להפיק רשימה מעודכנת – זה בעיה. כי בינינו, אתה יודע בדיוק איך זה יהיה. המורה ידפיס רשימה ויתלה על הלוח…

    ===========================

    כתבת: "כדי שהתקשוב יחלחל יש לתכנן את הנקודות הקריטיות כמו הזנת שם וסיסמה שיהיו פשוטות, מהירות וידידותיות".
    אבל הפתרון הוא בדיוק הפוך:
    אם בתי הספר יהפכו את התקשוב לחלק אינטגרלי מהמערכת, הבעיה תיפתר מאליה.

    באוניברסיטה בה אני לומד, לפחות פעם בשבוע (אם לא פעם ביום) הסטודנט מכניס את השם והסיסמה: לראות ציונים, לקבל הודעות, להוריד חומרים, להשתתף בפורום, אפילו לבדוק דוא"ל.
    כשהכניסה למערכת הממוחשבת היא חלק מהתהליך – תוך שבוע אתה כבר זוכר בעל פה את הסיסמה.

    אם התלמיד חייב לזכור את הסיסמה כמו שהוא חייב לזכור להכין שיעורי בית, אז הוא יזכור.
    ואם הוא יכניס את הסיסמה יותר מפעם בשנה במעבדת מחשבים, אז הוא יזכור.

  • שרון   ביום 7 בפברואר 2007 בשעה 22:56

    אני מסכים עם כל מה שכתבת.
    רק צריך להתחיל מנקודה כלשהי

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*