ביקרתי היום בכנס אוגוסט פינגווין 5 שנערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. הכנס עניין אותי מאוד, במיוחד בייחוד לאור העובדה שהוקדש בו מושב שלם לתחום החינוך, והגעתי לשם מתוך מחשבה שזו ההזדמנות לגשר על פערי הידע הגדולים שלי בתחום ההטמעה של לינוקס בחינוך.
אני מלא הערכה כלפי האנשים הטובים האלה. הם השקיעו מאמצים רבים בהפקת הכנס, ומשקיעים במשך השנה בפעולות נוספות לקידום המטרה – וכל זאת בהתנדבות, מתוך הקרבת המשאב אולי היקר ביותר שלהם, זמן, ובמיוחד הזמן ביום שישי, שרובנו מקדישים לדברים שדחינו לאורך השבוע.
הכנס הוא של קהילת הפינגווינים והגיעו אליו, להערכתי, עשרות רבות של שוחרי לינוקס.
מכיוון שאני לא נמנה עם הקהילה הנכבדה הזאת, מצאתי את עצמי שלא ברצוני, בעמדה של "אורח לרגע רואה כל פגע", ואסביר למה הכוונה:
איך קוראים לך אתה?
הדבר הראשון שבלט בעיניי הוא פרט בסיסי בארגון כנס – תגי שם, או ליתר דיוק היעדרם של תגי שם. אני מניח שהקהילה קטנה או מגובשת כל כך עד שכולם מכירים זה את זה בפנים ובשמות הפרטיים. ואולם מי שבא מבחוץ מוצא את עצמו עוד יותר בחוץ: היה לי חשוב לפגוש כמה אנשים שהתכתבתי איתם דרך הרשת, להכיר ולהרחיב את ההיכרות ואת נושאי השיחה גם פנים-אל-פנים. אז כמה פעמים ניסיתי לפנות לכמה אנשים שניחשתי שהם אלה שהתכתבתי איתם. לא אכביר במילים, נסו לדמיין עד כמה המצב הזה מביך. בשורה התחתונה אוכל לגלות לכם שלא קלעתי בשום פנייה.
שוב שכחו את המורה בפינה
הפאנל בנושא חינוך הדגיש עוד יותר את הפער בין מערכת החינוך לבין אנשי לינוקס. נכון, הם מציגים שם הצְלחות, אבל מספרן כרגע שולי מול גודלה של מערכת החינוך.
הדבר שיותר הטריד אותי הוא הגישה הכללית. אחד המאפיינים של עידן ה-web 2.0 שאנו נמצאים (או לא, תלוי את מי שואלים) הוא העמדת המשתמש במרכז. בפאנל בלטה מאוד השפה הטכנולוגית: שרתים, הפצה התקנה. אף לא אחד דיבר שם על תלמידים או על השותפים לעתיד של אנשי הלינוקס בהצלחה – המורים.
מי שמכיר את הפוסטים שלי בוודאי יאמר שאני שב וחוזר כמו תקליט שבור: המורים הם המפתח להצלחה, בלעדיהם לא נצליח להחדיר טכנולוגיה – כל טכנולוגיה.
Nice to have
דבר נוסף, מרכזי לא פחות: הנתונים שבידי האנשים הפועלים שגויים, או לחלופין אינם מצליחים לראות את התמונה הכוללת. אחד הפרויקטים המדוברים שם הוא הקמת מעבדות מבוססות לינוקס בבתי ספר, בדרך של ניצול מחשבים מיושנים – פנטיום 1 ודומיו.
אז נכון, נחמד שתהיה מעבדה שיש בה לינוקס עם Open Office, רק שבמעט מאוד בתי ספר יש מעבדות המיועדות לאינטרנט ולאופיס בלבד. מעבדה ממוצעת כוללת, מלבד אופיס, תוכנות כגון פוטושופ (התוכנה השנייה הנפוצה אחרי אופיס של מיקרוסופט). בנוסף, במעבדות בבתי הספר נפוצות מאוד התקנות של סביבת הפיתוח של מיקרוסופט – Visual Studio.
האתגר – שינוי בתכנים
האתגר הגדול של אנשי עמותת המקור מארגנת הכנס הוא להביא לשינוי בתוכני הלימוד במערכת החינוך. אם משרד החינוך הכניס את דוט.נט כחלק מתכנית הלימודים ב-5 יחידות מדעי המחשב, תפקיד העמותה – בסיוע כזה או אחר של חברות מסחריות התומכות בלינוקס – להכניס גם את סביבות הפיתוח המתחרות כחלק מתכניות הלימודים. ולא, התקנות של לינוקס ישארו ספוראדיות ונקודתיות.
לכל צורך תשובה
מעבר לתוכני הלימוד, במעבדות הלינוקס חייבת להיות תשובה לכל הצרכים הנלמדים בבית ספר. מול כל תוכנה שמשתמשים בה בבית הספר צריכה להיות אותה תוכנה הפועלת על לינוקס, ואם לא – לפחות מקבילתה בקוד פתוח. פוטושופ לדוגמה היא סטנדרט בתעשיית העיצוב בכל רחבי העולם, ובמגמות עיצוב מלמדים באמצעותה. חשוב שתהיה גרסה גם ללינוקס, אחרת גם כאן הקרב אבוד.
משתלם להשתלם
מילה אחרונה בנוגע למורים (בפוסט הזה): על אנשי עמותת המקור להכיר את הביורוקרטיה בתחום החינוך, ואת הדרך להגיע אל המורים, שהם המפתח להצלחה. בפאנל דיברו על כך שיש קורסים מוכנים ללימוד (רק שהם עדיין לא באוויר…). דרך נוספת היא להביא לכך שהקורסים יוכרו לגמול השתלמות למורים. קורסים לגמול השתלמות זו הדרך שבה מורים לומדים היום, ובלעדיהם, אני צופה כי מעט מורים יקדישו מזמנם ללימוד.
אחרי שהפינגווינים יתייחסו לנושאים אלו, אז אולי הם יוכלו לפתח תחרות ראויה למיקרוסופט.
הדבר החשוב והמשמעותי שחסר להם הוא הבנה של השוק בו הם פועלים וכלים להתמודד עמו. מוטיבציה יש להם – והרבה.
אני בכל אופן, מתכנן להקדיש לנושא זמן ובדיקה מעמיקה בשנת הלימודים הקרבה.
ולכל חבריי-לעט הפינגווינים שציפיתי לפגוש בכנס – בינתיים נמשיך להתראות בדוא"ל.
-
עמודים
-
עדכונים
-
חיפוש בבלוג
-
קטגוריות
-
לקבלת עדכונים במייל
-
ארכיון
- ספטמבר 2011
- אפריל 2011
- דצמבר 2010
- אוגוסט 2010
- יולי 2010
- יוני 2010
- אפריל 2010
- ינואר 2010
- דצמבר 2009
- אפריל 2009
- מרץ 2009
- פברואר 2009
- ינואר 2009
- דצמבר 2008
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- ספטמבר 2008
- אוגוסט 2008
- יולי 2008
- יוני 2008
- מאי 2008
- אפריל 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007
- נובמבר 2007
- אוקטובר 2007
- ספטמבר 2007
- אוגוסט 2007
- יולי 2007
- יוני 2007
- מאי 2007
- אפריל 2007
- מרץ 2007
- פברואר 2007
- ינואר 2007
- דצמבר 2006
- נובמבר 2006
- אוקטובר 2006
- ספטמבר 2006
- אוגוסט 2006
- יולי 2006
- יוני 2006
- מאי 2006
תגובות
היי שרון, תודה על העדכון והפידבק. לטובת מי שסקרנים לשמוע מהפעילים עצמם, יש כאן דיווח נוסף:
http://linmagazine.co.il/node/view/26077
הי שרון
טוב לראות תמיד עוד זוית ראיה
ברשותך יש לי כמה הבהרות לגבי הכתבה:
שכחו את המורה בפינה
———————-
– המורים הם תמיד חלק מהתהליך של הטמעת כיתת מחשב
מכיוון שהכנס מיועד לגיקים ולא לאנשי חינוך
התרכזנו האופן טבעי בצד הגיקי של העניין
אם תרצה אשמח להפגש אותך עם מורים שעובדים
עם פרוייקט כממ"ל (כיתות מחשב מבוססות לינוקס)
כדי להתרשם מהתהליך מצידם ומצד בית הספר
Nice to have
—————–
לגבי תוכנות נוספות, אופן אופיס הוצגה כדוגמא בלבד
כל יכולת הקיימת בכיתות מבוססות ווינדוס
קיימת בכיתות הלינוקס לדוגמא:
פוטושופ – גימפ
סביבות פיתוח – החל מ KDEVELOP וכלה ב ECLIPSE
שלא לדבר על שלל לומדות בתחום הלשוני, חשבון, מדעים, אסטרונומיה, ביולוגיה ועוד
משתלם להשתלם
————–
לגבי קורסים מוכנים וגמול השתלמות
יש שלל קורסים שמועברים בידי מכללת הי-טק
הן בלינוקס
והן במערכות ניהול תוכן פתוחות כדוגמת ג'ומלה
לדוגמא:
http://www.start2be.net
הקורסים הללו מקנים גמול השתלמות
לסיכום יש הרבה מה לשפר, אמת
החוסר העיקרי לתפיסתי הוא בכוחות נוספים שימשכו ויקדמו את העגלה
החל ממתנדבים מבית
מדריכי מורים
עיתונאי רשת שיפיצו את הבשורה
מימון לסוגיו
ועד ועוד
תודה על הבמה
שי.
נ.ב
חומר נוסף על הפרוייקט
http://www.hinbit.com/content/view/52/111/lang,en/
תמיד אשמח להעניק חשיפה לפרויקטים מעניינים.
לשי לנקודות שהעלית:
כשדיברתי על המורה התכוונתי לראיה מערכתית, הרושם שקיבלתי שהעבודה היא דרך הפריזמה הטכנולוגית באופן מאוד אינטנסיבי. יכול להיות שזה אחרת אבל כך עלו הדברים מהדוברים.
לגבי המעבדות – טוב לשמוע, שים לב לתחומי הלימוד ששם אני חושב אין לכם עדיין "תשובה לינקסאית הולמת".
ולגבי קורסים – אני לא יודע מה העלויות למורים במכללת הייטק. ישנם גופים שעובדים עם מורים במחירים מפתיעים לטובה. מההכרות של עם מכללת הייטק אני חושב שהמחיר הוא לא טריגר שמריץ את המורים בהמוניהם ללמוד לינוקס במכללת הייטק.
טוב, רק להתלונן על כך שפוטושופ לא זמין ללינוקס, לא יגרום למשהו מקביל להיות זמין לפתע. ראשית ראוי לציין שניתן להריץ את פוטושופ באופן סביר בלינוקס x86 באמצעות Wine. שנית, מכיוון שפוטושופ הינה תוכנת קוד-סגור אין באפשרותנו להמיר אותה לרוץ על לינוקס בלי לקבל עזרה מאדובה. אם אתה רוצה, אתה מוזמן להתלונן לאדובה על כך שהם אינם מספקים גרסה ללינוקס, אבל לא בטוח שזה יעזור.
כמו-כן ראוי לציין שיש מספר אלטרנטיבות לפוטושופ על לינוקס: גימפ, קריטה, קסארה אקסרים וכו. בתור מי שתרם לא מעט לגימפ, אני רוצה לציין שגימפ זקוקה כרגע לכל עזרה אפשרית. לדעתי, את האטת ההתקדמות שלה מאז גרסה 1.0, ניתן לזקוף ליחס של חלק מהמפתחים הראשיים שלה לתורמים פוטנצייאליים (ראה http://svenfoo.geekheim.de/index.php/2005-08-31/carol-and-gimp-and-me/ ), אבל תרומה לגימפ היא בכל זאת דבר שלא קשה לעשות אותו. האם אתה תרמת קוד לגימפ? (אני, כאמור, כן תרמתי).
אני מסכים שראוי להפנות יותר משאבים כדי לשקוד על פיתוח גימפ. כמו-כן אולי ראוי לפעול לשינוי היחס של מפתחי הגימפ לתורמים פוטנציאליים. אבל לומר "צריך שיהיה משהו כמו פוטושופ ללינוקס" לא עוזר הרבה כי זה ברור. אז שוב פעם השאלה שלי היא: מה אתה חושב שראוי לעשות בנידון? ומה אתה מתכוון לעשות?
"מי שיכול – עושה. מי שלא – מתלונן." — לינוס טורבלדס.
נראה לי שמה ששלומי התכוון לומר היה:
כן, בהחלט יש תחליף לפוטושופ וקוראים לו גימפ.
🙂
אם היה קשר כלשהו בין מורים לחינוך או טכנולוגיה, היינו כולנו ציידים-לקטנים שמדליקים אש עם אבני צור
הבנתי כי יש תחליף לפוטושופ.
אתם לא הבנתם כי יש צורך לדאוג שגם תוכנות קנייניות יפעלו בסביבת לינוקס.
צריך לדעת לבחור את "המלחמות" שנלחמים בהם.
הרי אם יש תוכנה דוגמת פוטושופ המשמשת כסטנדרט בענף מסויים, לא תבואו ותלחמו גם בו.
שלומי אתה מתכוון לאדובי. אדובה היתה חברה אחרת.
שרון: החלטה של חברה מסויימת לעשות הסבה ללינוקס של תוכנה הינו אחריות של החברה המפתחת. לא של פעילי לינוקס. כל מה שאנו יכולים לעשות זה לנסות לשכנע את אותם חברות. זה די קלוש – אז מפתחים אלטרנטיבות חופשיות במקום.
לצרכים של בתי ספר – גימפ הוא תחליף פוטושופ ראוי – ואף יותר מכך.
האמירה: "Photoshop היא התקן, ולכן על בית־הספר ללמד Photoshop." היא אמירה בעייתית משני טעמים.
1. מהו תקן?
שנים של שימוש בתוכנה קניינית הרגילו אותנו למונח "תקן דה־פקטו", כאשר הכוונה היא לשימוש במוצר שמחזיק בנתח השוק הגדול ביותר. מי שעקב אחרי תחום המידע בעשרות השנים האחרונות, צריך היה ללמוד ששליטה בשוק איננה ערובה לדבר, זולת העובדה שקיימת סבירות טובה שאפשר להעביר מסמך בין שני גורמים שלא מכירים זה את זה. היום.
מחר עשויה לעבור השליטה בשוק לתוכנה אחרת, ואין לומר מה יעלה בגודלם של נתוני ומשתמשי התכנה הישנה. "תקן דה־פקטו" אינו הרבה יותר מגחמותיו של הספק המחזיק כרגע בנתח הגדול ביותר.
תקן הוא דבר אחר. תקן הוא הגדרה פורמלית שמאפשרת לנו המשתמשים, לעבור באופן חופשי בין ספקים ובין כלים שונים. תקן מפקיע את הכוח של הספקים לטובת המשתמשים. מעבר לאפשרות לעביר מסמכים בין משתמשים, הוא מבטיח שניתן להעביר את המסמך לדורות הבאים, גם כאשר הכלי בו נוצר המסמך לא יהיה קיים עוד.
יש מי שמגדיל וטוען, שעל־מנת להבטיח שתקן אכן יוגדר באופן מלא ושלם, דרוש יישום־לצורך־התייחסות (reference implementaion בלע"ז) בקוד פתוח, שיאפשר לכל הספקים ללמוד באופן שאינו משתמע לשתי פנים, על כוונותיהם של מנסחי התקן.
2. מהו תפקידה של מערכת החינוך?
מי שדורש ממערכת החינוך ללמד Photoshop, למעשה מבקש את מה שנוהגים לכנות "בית־ספר מקצועי". במונחי החברה שלנו, "חינוך מקצועי" הוא כזה שנותנים למי שהתייאשו לתת לו חינוך פורמלי. "לפחות שירכוש מקצוע", אנחנו אמרים לעצמנו, וגוזרים את דינו של התלמיד להיות פועל בשכר נמוך ובר החלפה, על אחת כמה וכמה כאשר מתחלפת טכנולוגיה אחת באחרת.
לא. מיומנויות ייסוד חייבות להתבסס על מדיום פתוח ונגיש כמו נייר ועיפרון. אם אנו רוצים לעדכן את המדיום חובה עלינו למצוא מדיום שלא יגביל את התלמיד לטכנולוגיה של ספק מסוים.
מיומנות הייסוד החשובה ביותר היא היכולת ללמוד דברים חדשים. דבר זה נכון שבעתיים ככל שקצב השינוי הטכנולוגי הולך ומואץ. לפיכך חשוב יותר שתלמיד ידע לעבוד בתוכנה לעיבוד גרפי, ושידע לעבור בין תוכנה אחת כזאת לאחרת. חשוב שמונחי הבסיס יובנו, וחשוב שהתלמיד ידע למפות את מהמונחים הללו לכל כלי שימצא לפניו.
בית הספר יחטא לתפקידו אם ילמד Photoshop או Outlook או Micosoft Office. הוא יחטא באופן דומה אם הוא ילמד Gimp או Thunderbird או Open Office. תפקידה של מערכת החינוך כאן היא ללמד עיבוד תמונה, ללמד שימוש בדואר אלקטרוני ובתוכנה משרדית.
תודה שקראתם,
— חן.
חשבתי לענות על כל סעיף וסעיף (עם הרוב אני מסכים), ניסחת את זה כל כך יפה שלאחר קריאה שלישית הבנתי שאני מעדיף להשאיר את תגובתך כך.
איך קוראים לך אתה?
דווקא כן קלעת למטרה פעם אחת לפחות, קשה לזכור כל תגובה שרושמים בבלוג.
אז כן כתבתי אצלך בעבר תגובה (האסימון נפל), ושמחתי לפגוש אותך בכנס.
בגדול, אתה צודק.
מדברים הרבה על כל מיני פתרונות ובעיות טכניות ופחות על המורה והתלמיד. וזה בגלל מספר סיבות:
1. מדובר בסופו של דבר באנשי מחשבים, "גיקים" אם תרצה שמה שהם יודעים לעשות זה לפתור בעיות ולדבר על בעיות ופתרונות מחשוב.
מי שצריך לדבר על מורים ותלמידים, הם בד"כ אנשי המכירות. הבעיה היא שלינוקס הוא "חינם" ושאין מה למכור כך שאין אנשי מכירות לקוד פתוח.
ואם אין אנשי מכירות אז אין מספיק אנשים שנפגשים עם מורים ותלמידים, לומדים את הדרישות והבעיות שלהם ותופרים פיתרון יחד עם אנשי המחשוב.
2. באמת, יש הרבה בעיות. בכל בתי הספר שהתקינו לינוקס עשו עבודה רבה של אינטגרציה ופתירת בעיות ויש רשימה ארוכה של בעיות שדורשות פיתרון קל ונוח.
3. חומר פדגוגי – מי שצריך לבנות מערכי שיעור לתלמידים שמבוסס על מערכות קוד-פתוח הם לאו דוקא "מומחי המחשוב" אלא דווקא המורים עצמם!
אבל שוב, אין מורים שיכתבו חומר. או לא ייתכן שיהיו מורים כאלה לפני שמקימים כמה כיתות מחשב כאילו והמורים ילמדו בעצמם את המערכת וישחררו לטובת כולם מערכי שיעור, הסברים, תכנים, וכו"
יעל ויה כבר לפי הבנתי עשתה משהו בכיוון(כפי שאמרה בכנס), אני מקווה שיהיה עוד. אני בכל אופן דוחף את המורה למחשבים אצלינו לשחרר תכנים כאילו.
נראה איך מתקדמים שנה הבאה ומה אפשר לעשות בנידון. כרגע התקנו שתי כיתות לינוקס בשתי בתי ספר שונים. אנחנו גם התקנו שרת ווינדוס בכל אחת מהכיתות כי לדעתינו החופש לא נגמר בלינוקס ויש לאפשר לתלמידים להכיר ולהשתמש בשתי המערכות.
פרסם תגובה